לוי ואח' נ' חייבי ואח'

החלטה

לפי כתב התביעה, הורי התובעות (ההורים) הם הבעלים של שטח המורכב מ- 12 מגרשים. ההורים העבירו "ככל הנאה בעסקת מתנה" לביתם, גב' אסתר מדר ולבעלה, אלי מדר (הנתבע 3) 9 מגרשים מתוך ה- 12, בתמורה לכך שאסתר מדר ובעלה, יבנו במגרשים שנותרו שלושה קוטג'ים: אחד עבור ההורים, אחד עבור בנם, אחי התובעות, מר דוד לוי, והשלישי המורכב משתי יחידות, בעבור התובעות. הנתבע 3 התחייב לבנות את הקוטג'ים. הנתבע 3 בנה את הקוטג'ים להורים ולאח ואולם לאחר שנקלע לקשיים, העביר לנתבעים 1-2, את בניית ביתן של התובעות. לפי הטענה, ביחידות שנבנו ליקויי בניה. כמו כן, לא הושלמו כל העבודות הדרושות. בגין אלה הוגשה כנגד הנתבעים תביעה כספית בסך של 361,113 ₪.

הנתבע 1 טוען, כי אין לו כל יריבות עם התובעות. הוריהן חתמו עמו על ההסכם לביצוע העבודות (נספח א1 לכתב התביעה, ההסכם) ובכל מקרה, הוא הודיע על ביטול ההסכם להוריהן ולעו"ד זכריה מטעמם, מבלי שביצע את העבודות, שכן לא קיבל את התשלום הראשוני שסוכם.

הנתבע 2 טוען, כי התובעות והוא עצמו, אינם צד להסכם וגם התובעות בהתכתבויות שטרם התביעה לא ראו בו אחראי לבניה. לטענתו, לא היה לו קשר לבניה למעט, בהסכמת מר מדר, מימון הבניה מכספים שהיה חייב למר מדר. עוד ציין, כי בבעלותו חברה לעבודות בניה שביצעה עבודות פיקוח במגרשים של רוכשים אחרים שסמוכים למקום. מבצע הבניה מטעם התובעות שכר לעיתים את פועליו שלו, לצורך ביצוע העבודות.

הנתבע 3 (שלצורך הוספתו הוגש כתב תביעה מתוקן) לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון. הנתבע 3 הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה שנדונה בפני כב' הרשמת (הבקשה הועברה לתגובת התובעות).

בכתב התביעה חסרים פרטים לגבי עסקת המתנה, שלא תוארה אלא באופן כללי ומבלי שהוצג הסכם המתנה. מדובר בעסקת מתנה במקרקעין ולכן צריך להיות הסכם בכתב. לא ברור אם יש הסכם בכתב, שלא הוצג, או שאין הסכם כזה. לא נאמר על כך דבר בכתב התביעה.

בק.מ הצגתי בפני התובעות את הקושי העומד בפניהן בתיק זה, לאור חוסר הבהירות בכל הקשור בעסקת המתנה, הקשורה בטבורה לתביעה.

לאחר ק.מ הגיש הנתבע 2 בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת שהסכסוך האמיתי שביסוד התובענה הוא בין התובעות לבין אחותן, גב' מדר, שלא נתבעה, ובעלה (הנתבע 3) לבין הורי התובעות, והוא נעוץ בהפרת הסכם המתנה.

בהחלטה מיום 18.7.10 הוריתי לנתבעות להשלים מידע ומסמכים נוספים.

בהמשך להחלטה הגישו התובעות הודעה מיום 2/9/10, שלה צורפו בתצהיר, מסמכים. כפי שעולה מהודעת התובעות, התובעות סבורות כי אין קשר בין התביעה, שכל כולה עוסקת בליקויי בניה בבית התובעות, לבין הסכם המתנה.

לצערי, לאחר הבהרות התובעות בדיון ק.מ ובתצהיר והמסמכים שצורפו לתצהיר התובעות על פי החלטתי, עדיין רב הנסתר על הגלוי. אני סבורה, כי כתב התביעה המתוקן כפי שהוגש אינו מגלה עילת תביעה כלפי הנתבעים וכי אין מקום וטעם להמשיך ולדון בתביעה כפי שהוגשה כל עוד לא יובהרו העובדות ועילת התביעה הנטענת כנגד הנתבעים. לאחר שיובהרו, אם יובהרו, ניתן יהיה לבחון גם את שאלת הסמכות העניינית.

פשרה של עסקת המתנה, לא ברור די הצורך. כאמור, לא צורף כל הסכם מתנה בין הורי התובעות לתובעות או הסכם מתנה בין ההורים לאחותן גב' מדר ו/או בעלה, הנתבע 3, אם קיים. בין היתר, לא ברור אם ההורים התחייבו בעסקת מתנה כלפי התובעות, להעניק להן מגרש או שהתחייבו להעניק להן בית מוגמר. לא ברור גם טיב עסקת המתנה בין ההורים לבתם, גב' אסתר מדר, והאם היה בעלה, הנתבע 3, צד להסכם המתנה (יש לציין כי בתצהיר "מקבל מתנה" של גב' מדר לרשויות המס שצורף לתצהירי התובעות, רק הגב' אסתר מדר נזכרת כמקבלת המתנה ולא בעלה, הנתבע 3) או טיב ההתחייבות של מר מדר לבצע את הבניה. כעולה גם מהמשך הדברים, להסכם המתנה עשויה להיות השלכה על המחלוקות בין הצדדים ועל זכות התביעה של התובעות כלפי הנתבעים.

קיימות סתירות שאין להן כל הסבר, בין האמור בכתב התביעה לבין ההסכם לביצוע עבודות עם הנתבע 1. לפי ס' 7 לכתב התביעה, הנתבע 1 חתם על ההסכם עם התובעות (נספח א1). אך מעיון בהסכם עולה בברור שההסכם לא נחתם עם התובעות אלא עם הוריהן, שהם הבעלים והמזמין של העבודות (נראית חתימה של תובעת 2 בלבד, על גבי המפרט הטכני בלבד, לצד החתימות של ההורים והנתבע 1). בנוסף, בס' 3 לכתב התביעה מתואר כי במסגרת עסקת המתנה התחייבו אסתר מדר ובעלה, הנתבע 3, במסגרת עסקת המתנה, לבנות על חשבונם של בניה זוג מדר, שלושה קוטג'ים, אחד מהם עבור התובעות. אלא שההסכם שצורף, נספח א1 הוא הסכם בניה שלפיו, בניגוד לאמור, ישלמו ההורים לנתבע 1 בעבור ביצוע העבודות.

מעבר לכך, הנתבע 1 טען בכתב ההגנה, שלא קיבל כל תשלום ומשלא שולם לו התשלום הראשוני כנדרש, הודיע לבעלים (ההורים) ולעו"ד זכריה על ביטול העסקה בטרם החל לעבוד, ומאז שבוטל על ידו ההסכם, לא היה כל קשר בינו ובין האחרונים. בכתב התביעה המתוקן אין התייחסות של התובעות לשאלה אם בוצע התשלום על ידי ההורים לנתבע 1 או לגבי עמדת ההורים בעניין ביטול ההסכם.

לגבי הנתבע 2, התובעות טוענות כי בשלב מסוים (לא ברור באיזה שלב), המשיך הנתבע 2 בביצוע העבודות שבהן החל נתבע 1, סיים לבנות את ביתה של התובעת 1 (עם ליקויים) ואת ביתה של התובעת 2 לא סיים, והיא נאלצה להשלים את העבודות מכספה. אין כל טענה שהתובעות התקשרו עם הנתבע 2 וההסכם שצורף, כזכור, נערך בין ההורים לנתבע 1 בלבד. מנין, אפוא, נובעת חובתו של הנתבע 2 כלפי התובעות, לבצע את העבודות עד תומן ולהמציא לתובעת 2 בית גמור ומנין חובתו לשלם לתובעת 2 עלות ביצוע ההשלמות?

לא פורט גם מהי עילת התביעה לגבי הנתבע 3, שכאמור, לא ברור אם הוא עצמו (או שמא רק אשתו, אחותן של התובעות) צד להסכם המתנה או אם התחייב הוא לבצע את הבניה בהסכם אחר. להזכיר, לפי כתב התביעה הנתבע 3 לא ביצע את הבניה.

לא רק זאת, הורי התובעות אינן צד לתיק. בק.מ נאמר שלא צורפו לתביעה כי הם מבוגרים. אין זו טענה עניינית. בנסיבות הקיימות, כשההורים הם הבעלים של הזכויות במגרש, שטרם נרשמו על שם התובעות, הם שערכו את עסקת המתנה ואת ההסכם לביצוע העבודות שנטען שבוטל, וכלפיהם התחייב, לפי הטענה, הנתבע 3 – ההורים הם צד הכרחי לצורך ניהול התביעה.גם אחות התובעות, גב' מדר, אינה צד לתיק, אף כי סביר להניח שהינה צד להסכם המתנה.

על רקע כל האמור ובהעדר פירוט של עילות התביעה בכתב התביעה המתוקן (כמו גם בכתב התביעה המקורי), לא ברור מהי עילת התביעה כנגד כל אחד מהנתבעים.ברי, כי לא די בעצם קיומם הנטען של ליקויי הבניה, על מנת ליצור יריבות בין התובעות לנתבעים.

בנוסף לכך שלא צוינה עילת התביעה ביחס לכל נתבע, אין גם אבחנה בין הנתבעים לעניין סכום התביעה. לא ברור, למשל, מכוח מה, לשיטת התובעות, אחראי נתבע 1 לליקויים בעבודות שביצע הנתבע 2.

לאור האמור ועל מנת ליתן מענה לכל הנ"ל, אני נותנת שהות בידי התובעות להגיש בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן עד ליום 10/10/10. למותר לציין כי על הבקשה לעמוד בתנאי התקנות, לרבות ובמיוחד צירוף תצהיר לתמיכה בטענות שאותן מבקשים לתקן או להוסיף לכתב התביעה. אם לא תוגש בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן עד למועד שנקבע, לא יהיה מנוס מסילוק התביעה על הסף.