לוי ואח' נ' גנור ואח'

פסק דין

התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") עסק בתקופה הרלוונטית לתובענה כמשווק של אביזרי אופנה. הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "הנתבע") הוא עורך דין במקצועו. בשנת 2000 פנה התובע אל הנתבע וביקש ממנו לטפל בשמו בגביית חוב כנגד ארבעה חייבים ששמם: רונית שקד, אורנה הילל, יעקב אדרי ויורי פטוחוב (להלן: "החייבים"). אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 8.2.2000 הגיש הנתבע בשם התובע בקשה לביצוע שטר בתיק הוצאה לפועל 01-13142-00-6 בגין שטר חוב על סך 17,500 ₪ (קרן) (להלן: "השטר"). השטר ניתן על ידי החייבים, שהיו ארבעה דיירים ששכרו דירה, שהיתה באותה תקופה בבעלותו של התובע. השטר הופעל עקב חוב דמי שכירות ותשלומים בגין הדירה ונזקים שהחייבים הותירו.

לטענת התובע, הנתבע העביר לו סכומים קטנים בלבד והזניח את הטיפול בתביעה ובכך התרשל בתפקידו כעורך דין. לטענתו, התרשלותו של הנתבע עולה מכך, שכאשר התובע עצמו החל לטפל בתיק בשנת 2011 הוא הצליח לבצע את הפעולות הבאות: לרונית שקד עיקל משכורות בשני מקומות עבודה; ליורי פטוחוב ביצע מסירה לאחר שעד היום לא בוצעה, וליעקב אדרי פתח הליך של פשיטת רגל בחודש ספטמבר 2012. לטענתו, לגבי אורנה הילל, הנתבע לא עידכן אותו בהסדר שאליו הגיעה לתשלום של 8,000 ₪ כנגד סיום הליכי ההוצל"פ כנגדה ואף לא הקטין את החוב בתיק ההוצל"פ בגין הכספים שקיבל מאורנה הילל. התובע טען כי רק לאחר עשר שנים ביצע ביקורת בלשכת ההוצל"פ וגילה שהתיק פתוח. על כן עתר התובע לחייב את הנתבע בתשלום סך של 10,000 ₪.

הנתבע דחה את תביעת התובע וגירסתו תובא להלן ואף הגיש תביעה שכנגד ובמסגרתה תבע מן התובע הפרש בגין שכר טרחתו בסך של 1,865 ₪ וזאת משום שלטענתו התובע קיבל סכום גדול מכפי שהגיע לו, דהיינו במקום 4,240 ₪ הוא קיבל 6,104 ₪, כן הוא חייב לנתבע בעבור טיפול משפטי בנושאים אחרים סך של 4,182 ₪ לפי הפירוט הבא: משלוח 4 מכתבי אתראה שונים לחייבת יפת פורטונה, לחייבת שרון אורלי, לחייב שי ברדה לחייב חיים פליקס כל אחד בסך 175.50 ₪ וכן בגין עריכת חוזה להשכרת שטח פרסום - רפיד פרסום חוצות בסך של 3,480 ₪. הנתבע העמיד תביעתו הנגדית על סך של 6,047.54 ₪.

גרסת התובע

התובע העיד כי בשנת 2000 היה משווק אביזרי אופנה, אשר הנתבע גבה עבורו כסף מחייבים. בשנת 2000 פנה אל הנתבע לגביית השטר. לאחר שהשטר הוגש לביצוע הוא שילם אגרות וחיכה שהנתבע יגבה החוב, אך הוא קיבל רק "כמה שקלים על החשבון והבנתי שאין מה לעשות שאין תיק ואין כלום. "אכלתי אותה" כאילו. שנים שלמות לא אמר לי שיש תיק, הוא נתן לי להבין שהתיק הזה איננו לא קיים." (עמ' 3 שורות 1-3 לפרוטוקול).

התובע העיד כי במשך שנים, הוא לא עשה דבר בקשר לתיק, משום שהיה חולה, התגרש וגר בחו"ל ורק כשחזר מחו"ל החל לטפל בענייניו ובין היתר פנה לעו"ד ישראל נטר שיטפל לו בתיקי חייבים שונים. הוא פנה להוצל"פ וביקש תמצית רישום של כל החייבים שלו וראה שיש לו תיק בסכום של 65,000 ₪, הוא התיק הנדון. הוא אף ראה שארנה הלל נמחקה מהתיק והוא הבין שהתובע לא עשה דבר בתיקים במשך כל השנים. ביום 12.7.11 התובע כתב מכתב לנתבע וביקש לקבל פירוט לגבי הפעולות בתיק ההוצל"פ וכן שחרור מייצוג. ביום 2.8.11 הגיש התובע תלונה ללשכת עורכי הדין וטען כי הנתבע גבה כספים, שלא הועברו להוצל"פ, ושיחרר את החייבת ארנה הלל תמורת סכום לא ידוע, כאשר את הסכום לא העביר לידיו.

גרסת הנתבע

הנתבע העיד כי לאחר שבתחילת שנת 2000 הגיע התובע למשרדו וביקש ממנו לטפל בגביית השטר התובע ציין בפניו כי הוא יהיה מרוצה אם יגבה עבור רק סכום של 6,000 ₪. עוד נקבע כי ישולם שכ"ט על פי קביעת ראש הוצל"פ בלבד ומתוך התקבולים בלבד, מבלי שהתובע שילם שכ"ט מכיסו. לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ב- 8.2.00 התברר שאחת החייבות היא מוגבלת באמצעים וחלק מהחייבים העתיקו מקום מגורים, ורק החייבת ארנה הלל הגיע וביקשה להגיע להסדר. ההסדר היה תשלום של 8,000 ₪, בתנאי שיוציאו אותה מהתיק. הנתבע העיד שדיבר עם התובע וכי הוא היה מרוצה מההסכם הואיל וציפה לקבל 6,000 ₪ לכל היותר, וכעת אמור לקבל 8,000 ₪. סופו של דבר שהיא שילמה את חובה בתשלומים. התשלום האחרון היה מ- 21.8.01 כאשר לטענת הנתבע בסמוך לתאריך זה הודיע לתובע כי לא יוכל להמשיך לגבות כספים מהחייבים האחרים, אלא אם כן יומצאו לו כתובותיהם.

הכרעה עובדתית

קודם לדיון בשאלת ההתיישנות, עלי להכריע בשאלת הגרסאות השונות אשר הצדדים הציגו בפני, אשר הכרעה בהן תשפיע גם בסוגיית ההתיישנות.

לאחר ששמעתי את שני הצדדים ועיינתי במסמכים הרבים שהציג בפני הנתבע, אני קובעת שהנתבע הוכיח את גרסתו בעוד שהתובע, שנטל ההוכחה מוטל עליו לא הוכיח את גרסתו.

הנתבע הציג בפני את תיקו של התובע על מסמכיו השונים מהם עולה כי ביום 12.10.00 נערכה פגישה בין התובע לנתבע בעניין הסכם הפשרה עם הגב' הילל ובאותו מסמך גם הוצגו רשימת התשלומים ששילמה הגב' הילל והתאריכים שבהם שילמה כל תשלום. כמו כן עולה מהמסמכים כי הוצאה חשבונית מס 4854 לגב' הילל על התשלום סך של 1,850 ₪ וחשבונית מס 4855 ולפיו שולם שכר הטרחה לתובע בסך 468 ₪. כמו כן צורף מכתב של הנתבע אל התובע מיום 22.8.01 בדבר תשלום סך של 1,302 ₪ שהוא ההפרש שבין הסכום של 1,850 ₪ לבין שכר הטרחה. כמו כן הוצג מכתב של הנתבע אל התובע מיום 18.12.2000 בדבר תשלום של 500 ₪ על ידי גב' הילל. מכתב נוסף של הנתבע אל התובע מיום 22.3.2001 בדבר תשלום סך של 424.50 ₪ בענין הגב' הילל וחשבונית מס מס' 4667 מיום 22.3.2001 ולפיו שולם שכר טרחה בעניין הגב' הילל בסך של 175.050. מסמך נוסף לעניין הגב' הילל הוא מכתב של הנתבע אל התובע מיום 22.2.2001 בדבר תשלום סך של 563 ₪ וחשבונית מס' 4269 מיום 18.2.2001 בדבר תשלום שכר טרחה בסך של 163 ₪. עוד הוצג מכתב הנתבע אל התובע מיום 16.1.2001 בדבר תשלום בסך של 766 ₪ של הגב' הילל וקבלה 4519 מיום 16.1.2991 בגין תשלום שכר טרחה בסך 234 ₪. כמו כן הוצג מכתב הנתבע אל התובע מיום 18.7.2001 בדבר קיזוז ושכר טרחה בסך של 700 ₪ מתוך תקבול ששולם על ידי הגב' הילל. מכתב נוסף של הנתבע אל התובע בדבר תשלום של סך 379 ₪ בעניין הגב' הילל וחשבונית מס מס' 4534 שתיהן מיום 3.12.2000 ושכר טרחה בסך של 620 ₪. כמו כן הוצגו שני מכתבים של הנתבע אל התובע בדבר תשלום סכומים בעניין חגית שקד. מכתב אחד מיום 11.1.2001 בסך של 567 ₪, ומכתב נוסף מיום 6.12.2001 על סך של 116 ₪.

תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 8.2.2000. אני נותנת אמון מלא בעדות הנתבע כי החייבת ארנה הלל באה בדברים עם הנתבע והם הגיעו להסדר פשרה אשר קיבל את אישורו של התובע ביום 12.10.00 (מוצג 1 למוצגי הנתבע). על פי ההסדר עם הגב' הלל שולם לתובע על ידה סך 8,000 ₪. על פי פקס מיום 2.7.01 בכתב יד ששלח התובע לנתבע הוא קיבל עד לאותו מועד את הסכומים הבאים: 500 ₪, 1,600 ₪, 340 ₪, 567 ₪ 766 ₪, 536 ₪, ו- 425 ₪ (כ- 4734 ₪) מכאן שהתובע היה בקשר עם הנתבע וידע מה הסכומים שנכנסו עד אותו מועד. בהמשך התקבל מהגב' הלל סך של 1,850 ₪ וזאת ביום 21.8.01, מתוכם הועברו לתובע 1,382 ₪, כאשר היתרה היא בגדר שכ"ט (ראו נספח 4- קבלה מס' 4854 לגב' הלל על סך של 1850 ₪; חשבונית מס מס' 4855 ע"ס 468 ₪ לתובע בגין הסכום הנ"ל ומכתב לתובע מיום 22.8.01 אליו מצורפת ההמחאה על סך 1382 ₪).

במקרה הנדון השתכנעתי מעדותו של הנתבע כי הכספים אשר התקבלו בתיק ההוצאה לפועל, ובכללם הכספים שהתקבלו מהגב' אורנה הלל, נעשו בהסכמתו ובידיעתו של התובע ואף הועברו לו כספים מהנתבע, לאחר קבלתם מהחייבת. מכאן, שטענתו של התובע, כי הנתבע גבה כספים מבלי להעבירם לידי התובע ומבלי ליידעו על גבייתם היא טענה שלא הוכחה ואף נסתרה בראיות שהוצגו על ידי הנתבע.

באשר לטענתו של התובע כי נתגלו סתירות בטענותיו השונות של הנתבע במהלך השנים, הרי שאף דין טענות אלו להידחות. השתכנעתי מעדותו של הנתבע ומצאתי אותה אמינה. לעניין זה אני מקבלת את הסבריו של הנתבע, כי בתחילה לא זכר את פרטי התיק, בשים לב לכך שחלפו שנים רבות, ובשל העובדה, כי משרדו נשרף (לעניין זה הציג הנתבע בפני בית המשפט אישור על הגשת תלונה במשטרה בגין השריפה וכן אישור על תשלום עבור מכבי אש, מוצגים נ/3, נ/4.), העלה מזיכרונו את אשר זכר ביחס לתשלומים שנתקבלו בתיק וזאת גם בהסתמך על תדפיסי ההוצאה לפועל. לאחר מכן הצליח לאתר את תיקו של התובע, אשר ניצל מהשריפה, ולאחר עיון בו יכול היה להמציא נתונים מפורטים יותר ביחס לתיק הנדון. לעניין זה אעיר כי טענתו של התובע, כי הנתבע שרף את התיק בנר, על מנת להציג מצג שווא כאילו התיק היה מעורב בשריפה היא טענה, אשר לא הוכחה כלל, ואין לה כל בסיס.

לאור האמור אין כל ראיה המגבה את טענתו של התובע כי הנתבע פעל בתרמית במקרה הנדון.

ההתיישנות

הנתבע טען כי התביעה התיישנה. ההסדר עם גברת הלל היה בשנת 2000 ולכן התביעה בכל הנוגע להסדר זה התיישנה.

התובע טען בתגובה, כי עברו עליו שנים קשות בפן האישי (גירושין, תקופת חיים בחו"ל) ובפן הבריאותי. "היו לי בעיות בריאות של ניתוחים ודברים להציל את החיים שלי מבחינה בריאותית. עברתי שלושה ניתוחים והיו לי בעיות...חזרתי מחו"ל לפני כשנתיים וחצי. נסעתי לפני 4 שנים בערך. התחלתי לטפל בעניינים... " התובע מתאר כיצד פנה לראשונה לעו"ד ישראל נטר שאמר לו ללכת להוצל"פ ולהוציא תמצית של כל האנשים שחייבים לו כסף. וכך הגיע לראשונה לתיק ההוצל"פ הנדון רק בשנת 2011.