לוי ואח' נ' בראש ואח'

פסק דין

1.בפני בית המשפט תביעה ותביעה שכנגד לפיצויים בגין תאונת דרכים.

2.התובע נהג ברכבו מסוג וולקסווגןקרוול ברח' אהרון ברנד.

3.הנתבעת/תובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת"), עמדה עם רכבה במקום חניה מסומן ע"י מיכל אשפה הידוע בכינויו "צפרדע". רכב הנתבעת עמד באלכסון לכביש כאשר עורפו מופנה לכביש.

4.התובע טוען כי נסע במהירות סבירה והולם את הנסיבות (טוען כי הינו מתגורר ברחוב ברנד) ואז נסעה הנתבעת לאחור וכך אירעה ההתנגשות. התובע מסר שתי גרסאות בראשונה כי מדובר בפגיעת חזית אחורית של רכב הנתבעת עם כנף ימני קדמי של רכבו כאשר מוקד ה"אימפקט" מעל בית הצמיד. לאחר מכן שינה במידת מה גרסתו וטען כי קצה כנף רכבו נפגע כאשר הנתבעת יצאה באלכסון אחורה.

5.גרסת הנתבעת היתה חדה, טענה כי רכבה עמד כאשר רכב התובע סטה ימינה ופגע ברכבה.

6.בפני בית המשפט הוצגו תמונות הנזק. ההבדל שבין הנזקים בבין רכב התובע לרכב הנתבעת הינו מדהים וחד. החזית האחורית של רכב הנתבעת נהרס לחלוטין, כאשר לעומת הנזק ברכב התובע שהיה מינורי יותר והתמקד בכנף הימנית של רכבו.

7.כידוע, הכלל לאחריות בתעבורה הינו כי על הנוסע לאחור חלה חובת הזהירות עד כ 100% אחריות בגין כל תאונה. במקרה דנן מכחישה הנתבעת כי היתה בתנועה. לא זו אף זו, בעדותה מסרה כי שמה לב לתובע אשר הגיח לכיוונה במהירות ולכן נמנעה למנוע לאחור.

8.בסופו של יום, ניתן להתרשם מן הנתונים העולים מהתמונות שצורפו לתיק ביהמ"ש והתומכות בגרסת הנתבעת. מתמונות השמאי נראה בבירור כי מוקד הנזק הינו באמצע חזית אחורית ברכב הנתבעת. כמו כן, מתמונות מהזירה עולה כי מדובר בכביש בעל שני נתיבים רחבים.

9.התובע מסר שתי גרסאות בעדותו ביחס לתאונה והנזק לרכבו מצביע על סטיה ימינה מצידו וזאת מאחר ועדות הנתבעת מהימנה עלי כי זיהתה את רכב התובע בטרם יציאתה ממקום החניה. זוויות הרכבים והנזק תואמים את הגרסה כי כניסת רכבו של התובע לרכב הנתבעת בזווית חדה עם קצה הקדמי ימני לרכבו בעצמה לא מבוטלת.

10.יוער כי בהליך אזרחי נטל ההוכחה הינה "הטיית מאזן ההסתברויות" לטובת צד אחד או אחר ולו במשקל נוצה. במקרה דנן, התובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו כאשר כן הצליחה הנתבעת.

11.בקביעת הפיצויים בעניין דנן, קבול ביהמ"ש לנזקים אשר גרמו הוצאה בפועל מכיס הנתבעת. במקרה דנן רכבה הושבת ע"י משרד הרישוי והנזק שנגרם לה היה 409 ₪ השתתפות עצמית, אבדן פרמיה 1,089 ₪ ואבדן הנחת ביטוח לשנה 700 ₪ ואבדן ימי חופש. ביחס לאבדן ימי חופש, לא הוכח בפני ביהמ"ש על ניצול של 72 שעות אך ורק לעניין חיפוש רכב חדש. בסופו של יום, רכיב זה מקבל ביטוי בהוצאות משפט.

12.לאור האמור, דין תביעת התובעת להדחות והתביעה הנגדית להתקבל. אי לכך, על התובע לשלם לנתבעת סך של 2,198 ₪ בתוספת 1,500 ₪ הוצאות משפט ובסך הכל, 3,698 ₪. התשלום יבוצע עד 15.8.12. בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום בהפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ד' אב תשע"ב, 23 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: