לוי ואח' נ' בנק פועלי אגודת ישראל בעמ

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 1,000,000 ₪, אשר הוגשה על ידי התובעים, שני אחים, נגד הבנק בעילות של רשלנות והפרת חובה חקוקה.

התובע 2 נפטר ביום 18.7.97 ועו"ד רם דקל מונה כמנהל עזבונו ושימש כמנהל העיזבון עד לשנת 2006. מאז מנהל העיזבון הינו בנו של המנוח, רו"ח רם לוי. (להלן: "התובעים").

א. רקע

התובעים רכשו מבנה תפוס על מגרש בשטח 618 מ"ר ברחוב הרצל 108 בתל אביב הידוע כחלקה 45 בגוש 7084. (להלן: "המבנה או המגרש" בהתאמה). על המגרש רבצו חובות לפקיד השומה, לבנק לאומי לישראל, לעירית תל אביב. (להלן: "החובות")

ביום 26.12.95 נחתם זיכרון דברים בין התובעים לשתי חברות יזמיות: "דניר יזם פרויקטים בנדל"ן בע"מ" ו- "פנדה דרוניה יוזמה והשקעות בע"מ" (להלן: "החברות").

בזיכרון הדברים נקבע, בין היתר, כי החברות ירכשו מהתובעים מחצית מהדירות המצויות על המגרש ולאחר פינוי המבנה מהמחזיקים בו וסילוק החובות הרובצים עליו, יהרסו התובעים והחברות את המבנה ויבנו עליו בנין או בניינים, בהתאם לתכנית שתוכן על ידי החברות מתוך מטרה למצות את מלוא זכויות הבנייה על המגרש. (להלן: "פרויקט הבנייה").

הצדדים הצהירו בזיכרון הדברים, כי בכוונתם לממן את הבניה באמצעות הלוואה משותפת מבנק, כנגדה ישועבד המגרש וכל אחד מהם יהיה אחראי לפירעון מחציתה.

ב. תמצית טענות התובעים

1. בין השנים 1996-1999 ניהלו התובעים אצל הנתבע חשבון, שמספרו 77755, שלא נוהל כחשבון ליווי, ואשר ממנו נמשכו כספים על ידי החברות. חלק מהכספים שימש כהלוואת של החברות כלפי התובעים, אך חלקו הארי שימש למימון רכישת חלקם של התובעים על ידי החברות, לרבות הוצאות בגין תיווך, בוררות, רכישת הקרקע וכו', אשר מסתכמים בסך של 8.2 מיליון ₪.

בחודש מאי 1999 חתמו התובעים של טופס "בקשה לפתיחת חשבון מיוחד לליווי פרויקט בניה" (להלן: "חשבון הליווי/החשבון"). כתנאי לפתיחת חשבון הליווי, שמטרתו היחידה היתה מימון הבנייה, הזמין הנתבע מטעמו סקר ראשוני ממפקח הבנייה, שמאי המקרקעין ממשרד גרינברג אולפינר – שלף.

התובעים, ככאלה שמעולם לא עסקו ולא הבינו בתחום, לא ידעו כיצד לפעול לקבלת ההלוואות בסכומים גבוהים אשר הגיעו כדי 47,047,500 מיליון ₪, והם סמכו בעניין זה על החברות ונציגיהן, על הנתבע ועובדיו, שינחו אותם בכל שלב, כיצד עליהם לפעול ולשמור על האינטרסים הכלכליים שלהם. זו הסיבה, כך התובעים, שסעיף 5.2 לבקשה לפתיחת חשבון הליווי קבע כי לא יימשכו מהחשבון כספים בסכום העולה על זה שהמפקח קבע כסכום המרבי למשיכה.

בהתאם לממצאי הבנק ונתוני הפרויקט, אישר צוות האשראי מטעם הבנק, מסגרת אשראי למימון הפרויקט בסך של 12,300,000 ₪.

התובעים והחברות התחייבו, להבטחת השבת ההלוואה, לרשום משכנתא ראשונה ללא הגבלה בסכום על המגרש, על שעבודים שוטפים על זכויות התובעים והחברות כלפי רוכשי דירות בפרויקט הבנייה וערבויות אישיות מתחדשות ללא הגבלה בסכום, אשר יחתמו על ידי אברהם רינות, סופר דוד, ליפשיץ איתן, כהן יגאל, דוד ניב השקעות ושירותי דרך בע"מ, רותם נתנאל, קסטן הדסה. התובעים לא נדרשו להפקיד ערבויות אישיות.

2. כאמור, הנתבע מינה מטעמו כמפקח לפרויקט, את משרד "גרינברג אולפינר" אשר היה אמור מדי חודש, לפקח על התקדמות העבודה, על החשבונות וההוצאות שהוצאו לצורך הקמת פרויקט הבניה, על כל הוצאה ששולמה ו/או עתידה להיות משולמת לקבלנים, לספקים או לכל צד שלישי שהוא וכן לפקח על כל ההכנסות ו/או המכירות שהיו עד לאותו מועד (להלן: "המפקח"). כמו כן היה עליו לפקח ולהתריע על כל מידע ופרטים שעשויים להיות להם השפעה על הפרויקט. המפקח אמור היה לפקח גם על מכירת הדירות ושיעורן, וליתן הסכמה בכתב ומראש, על כל סטייה במכסה שהיקפה ירידה בשיעור 15% ומעלה ממחיר יחידה.

פרויקט הבנייה אמור היה להסתיים ביום 15.6.01 ועד לאותו מועד, התחייבו התובעים והחברות לסלק את מלוא חובם לנתבע, למעט ערבויות חוק המכר שנותרו בידי הרוכשים עד למילוי תנאי החזרת הערבויות בהתאם לחוק המכר. הנתבע קיבל עמלות בגין פעילותו למתן הלוואות ופיקוח.

התובעים לא היו מעורבים ולא נטלו חלק בכל שלב שהוא, במו"מ עם הנתבע, לא קיבלו דיווח מהמפקח ו/או מהנתבע ו/או מהחברות ו/או ממי מטעמם, כדי שיהיה בהם כדי להתריע על מצב חשבון הליווי וגם כאשר תובע 1 פנה לנתבע בבקשה לקבל פרטים אודות מצב חשבון הליווי, נדחה בטענה, שרק נמרוד רינות, איש הקשר מול הבנק, רשאי לבקש זאת.

3. בשנת 2003 התברר לתובעים, להפתעתם, וללא כל הודעה מוקדמת, כי הפרויקט קרס והנתבע עומד להפעיל את השעבודים שניתנו לו כדי לגבות את החובות שהוערכו באותה עת בכ- 12 מיליון ₪.

מבדיקות התובעים עלה, כי החברות ו/או מי מטעמם פעלו בחשבון הנאמנות כבשלהם, תוך ביצוע פעולות שאינן קשורות לפעילות פרויקט הבנייה, לרבות מתן כספים למקורביהם, מתווכים, עורכי דין ועוד. זאת, כאשר המפקח, כשלוחו של הנתבע, אמור היה להשגיח על הפעילות בחשבון ולהתריע בפני התובעים אודות החריגות הגבוהות בחשבון הליווי והסכנה לקיום הפרויקט. התובעים גם לא חתמו על חלק נכבד ממסכמי הנתבע השונים, בגינם חויב חשבון הליווי.

טוענים התובעים, שאם היה המפקח נוהג כמתחייב מתוקף תפקידו ואם הבנק ו/או המפקח היה מיידע אותם אודות מצב החשבון, היו הם פועלים למניעת קריסת חשבון הליווי והפרויקט. עוד לטענתם, נציגי הנתבע עזרו לחברות למשוך כספים מחשבון הליווי, שלא לטובת פרויקט הבנייה ו/או התובעים ובכך התרשלו ו/או העלימו עין ו/או הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם. כן פעלו בניגוד לחובת הגילוי והזהירות.