לוי ואח' נ' ביטון ואח'

החלטה

1.בפני בקשה למינוי מומחים רפואיים, לתובעת 1 בתחומים: אורטופדי ונירולוגי, לתובעת 3 בתחום הנירולוגי.

המדובר בתאונת דרכים מיום 8.9.11 במהלכה נפגעה התובעת 1 מפגיעת רכב בו נהגה הנתבעת1. בעת התאונה הייתה התובעת 1 בהריון ובתאריך 27.12.11 נולדה התובעת 3.

בבקשה למינוי מומחים רפואיים נטען כי לתובעת 1 נגרמה פגיעה בתחום האורטופדי והנירולוגי . ביחס לתובעת 3 נטען כי נולדה פגה בניתוח קיסרי, נבחן חשד לאיחור בגדילה תוך רחמית והיא סובלת כיום מפיגור שכלי. נטען כי מצבה הרפואי של התובעת 3 הינו כתוצאה מהתאונה.

2.הנתבעות לא כפרו בעצם התרחשות התאונה,אולם טענו כי המדובר בפגיעה קלה ביד של התובעת 1 וכי בנסיבות ,אין מקום למינוי מי מהמומחים שהתבקש מינויים.

3.לאחר עיון בבקשה וצרופותיה- המסמכים הרפואיים שצורפו, אני נעתרת לבקשה למינוי מומחים רפואיים. הגישה בהלכה הפסוקה, היא גישה מקלה, על פיה מאחר שאין לנפגע אפשרות להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו, די ברף נמוך של "ראשית ראייה" לצורך מינוי מומחה רפואי. די בקצה חוט הנלמד מהמסמכים הרפואיים לפגיעה שנותרה בתחום המבוקש, על מנת להצדיק בירור מקצועי של השאלה האם בעקבות התאונה נגרמה לתובע נכות רפואית. בעניין זה אפנה גם לפסק דינו של כב' השופט זילברטל רע"א 3007/12 פלונית נ. הראל חברה לביטוח בע"מ, שם פירט בית המשפט בהרחבה, את הגישה הליברלית והמגמה הרחבה להקל עם התובע בכל הנוגע לדרישות בהן עליו לעמוד לצורך מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, לתביעה על פי חוק הפלת"ד.

ביחס לתובעת 1 - מהמסמכים הרפואיים שצורפו עולה כי בהפניה לחדר מיון מיום 8.9.11, נמצאה רגישות באמה ימין לאחר תלונות על כאבים ביד ימין. בבית החולים באישור שכותרתו "ייעוץ נשים" מצוינת חבלה ביד ימין. במסמך רפואי מיום 15.9.11, נמצאה רגישות בשרירי כתף ימין, צוואר מימין, בליטה בשורש כף יד ימין. במסמך רפואי מיום 9.8.12, מוזכרות תלונות על כאבים ביד לאחר התאונה ונמצאה רגישות בשרירי שורש כף יד ימין ויד ימין. גם במסמך רפואי מיום 16.1.12, נמצאה בליטה ביד ימין. די באמור לעיל כדי להצביע על ראשית ראיה מספקת לצורך מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי.

לעניין התחום הנוירולוגי – אמנם התובעת 1 הינה חולת אפילפסיה בעלת עבר רפואי עשיר בתחום. יחד עם זאת, במסמך רפואי מיום 12.9.11 – 4 ימים לאחר התאונה, מצוין כי התובעת חוותה התקף נוסף. על פי מסמך רפואי מיום 19.9.11, בסופו: "החולה עברה תאונת דרכים, מאז ... 'וזמזומים' בראש". במסמך רפואי מיום 8.12.11, מצוין כי התובעת עברה תאונת דרכים עם איבוד הכרה, וכי מאז עלייה בתדירות לפעם בשבועיים.

השאלה האם העלייה בתדירות ההתקפים נובעת מהתאונה, אם לאו, והאם מצבה הרפואי של התובעת 1 בתחום הנוירולוגי הוחמר כתוצאה מהתאונה, אם לאו, הינה שאלה שבמומחיות. מאחר שעל פי הדין בתביעות מסוג זה, כאמור, אין לתובעת אפשרות להמציא חוות דעת רפואית בתחום, אין למנוע ממנה הוכחת השפעת התאונה על הבעיות בתחום הנוירולוגי מהם סבלה עובר לתאונה. מאחר שקיימת ראשית ראיה להחמרה מסוימת (אם כי יתכן שזמנית )אחרי התאונה ,יש בכך כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי בתחום.

4.לעניין התובעת 3 – מתעודת חדר מיון לאחר התאונה עולה כי התובעת 1 התלוננה על כאבי בטן תחתונה קלים המתגברים בנשימה וכי ציינה כי נפלה וקיבלה מכה בבטן. מהמסמכים הרפואיים לגבי התובעת 3, עולה כי אחרי הלידה נמצאו סימנים של פגות ומצוקה נשימתית קלה. כמו כן, בהמשך קיימת הבחנה של איחור משמעותי בשגשוג – ראה סיכום רפואי מיום 3.7.12. בבדיקת סונר למח שנערכה לתובעת 3 נמצאו ממצאים -ראה מכתב שחרור רפואי מיום 14.6.12 ו- 5.7.12. עוד אציין, כי בסיכום ביקור מבית חולים שניידר מיום 3.8.12, מצא הרופא להזכיר כי במהלך ההיריון בחודש השישי הייתה האם (התובעת 1) מעורבת בתאונת דרכים.

התובעת 3 נולדה למעלה מ-3 חודשים לאחר התאונה, ומהמסמכים הרפואיים שצורפו לא מצאתי ממצאים לגבי הפרעה למהלך ההיריון ביחס לתקופה שלאחר התאונה, או קשר סיבתי בין התאונה למצבה הרפואי של התובעת 3. לפיכך, מחד אין ספק כי לתובעת 3 קיימות בעיות רפואיות בתחום נוירולוגי (אם כי לא מצאתי אסמכתא לכך שהמדובר בפיגור דווקא), ואף לפחות במסמך רפואי אחד המתייחס למצבה אוזכרה תאונת הדרכים שעברה אמה בחודש השישי להיריון. מאידך, לא מצאתי כל מסמך רפואי מאז התאונה ועד הלידה או ביחס ללידה, הקושר את מצב התובעת 3 לתאונה.

לאור האמור, לאחר ששקלתי את העובדה כי אי העתרות לבקשה משמעותה סגירת הדלת בפני התובעת 3 מלהוכיח קשר כלשהו בין מצבה הרפואי לתאונה, ומאחר שמדובר בקטינה שנטען כי נפגעה עוד בהיותה עובר בבטן אימה, שוכנעתי כי לשם הזהירות יש להיעתר לבקשה, ואולם שכרו של המומחה במקרה זה יושת על התובעת.

בעניין זה ראה במקרה דומה ת"א (ר"ח) 3407/05 חסון אפיק נ. ציון חברה לביטוח:

"הגם שלכאורה אין אינדיקציה ממשית לקשר סיבתי בין התאונה לבעיות הרפואיות של התובע, סבורני כי לנוכח העובדה שמדובר בקטין ועל מנת שלא לסגור כבר בשלב זה את דלתות בית המשפט בפניו ובהתאם להלכות בית המשפט העליון – אני מורה על מינוי מומחה רפואי כמבוקש, אולם שכרו יושת בשלב זה כמימון ביניים על התובע נוכח קלישות הקשר המסתמנת על פניהם של המסמכים המצורפים".

5.לאור האמור, וביחס לתובעת 1, אני ממנה:

(א)את ד"ר מאג'ד גנאים מנהל המחלקה האורתופדית בבית חולים פוריה (04-6652670) כמומחה בתחום האורתופדי מטעם בית משפט.

(ב)את ד"ר בזק יצחק (04-8387309, רח' בכורים 52/3 חיפה) כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגי מטעם בית משפט.

המומחים יבדקו את התובעת 1 ויחוו דעתם בדבר מצבה הבריאותי ודרגת נכותה, אם ישנה, הכל בגין התאונה נשוא כתב התביעה.

בשלב זה וכמימון ביניים בלבד, תישא הנתבעת 2 בשכר טרחת המומחים. ככל שלא תיקבע נכות, יקוזז שכר הטרחה מהפיצוי שייפסק לתובעת.

6.ביחס לתובעת 3, אני ממנה את ד"ר אלי שחר, מנהל היחידה הנוירולוגית לילדים בבית החולים מאייר בחיפה (ת.ד. 9602, חיפה, מיקוד 31096. טל': 04-8543059).