לוי ואח' נ' אלאדין אבו אל היג'א ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 27/7/08 בדרך כביש אפק בין רכב התובעת, אשר נהוג היה בידי בתה, הגב' שירן יפת, לבין רכב הנתבעים, אשר נהוג היה בידי הנתבעת 2 ולצידה ישב הנתבע 1.

2.נסיבות קרות התאונה מתוארות באופן שונה על ידי הצדדים. בעוד שלטענת נהגת רכב התובעת (להלן: "הגב' שירן"), פגע בה רכב הנתבעים, אחר שלא ציית לתמרור המורה ליתן זכות קדימה, טענו הנתבעים (להלן: "מר חוסאם" ו"הגב' אמירה"), כי הגב' שירן נהגה במהירות מופרזת ובחוסר זהירות והיא שפגעה ברכבם.

3.הגב' שירן טענה כי מיד לאחר התאונה, הודו הנתבעים באחריות הנתבעת 2 לתאונה. לדבריה, למרות שצפרה לגב' אמירה, לפני התאונה, הרי זו התעלמה מהשילוט ומן הצפירה ונכנסה אל הכביש. גב' שירן טענה כי לא הבחינה בנזק כלשהו ברכבם של מר חוסאם וגב' אמירה וכי לרכבה נגרם נזק בכנף הקדמית. בהמשך טענה כי הנזק נגרם "מהצד ורק בפנס הקדמי" (פרוטוקול, עמ' 1 ש' 23). עוד לדבריה, מר חוסאם ביקש ממנה, לאחר התאונה, כי תמסור כי הוא שנהג ולא אשתו.

4.לטענת מר חוסאם, התאונה אירעה 150 מ' לאחר הצומת, לאחר שכבר היו בתוך הכביש ורכבה של הגב' שירן הגיע מאחוריהם, כאשר הוא נע מימין לשמאל עד ששמעו, לפתע, מכה בחלקו האחורי של רכבם. מר חוסאם הודה כי לאחר התאונה, שוחח עם דודה של גב' שירן, אך לדבריו, לא הודה בפניו באחריות לתאונה, אלא אך מסר לו כי הרכב מבוטח. מר חוסאם טען כי לאחר התאונה, עמדו בצד הכביש, כאשר רכבם היה מלפנים ורכבה של גב' שירן חנה מאחוריהם (שם, עמ' 3, ש' 25) והכחיש כי ביקש שידווח כאילו הוא נהג ברכב, שכן לדבריו, לאשתו יש רשיון והיה ביטוח בתוקף ולא היתה לו כל סיבה לבקש כך.

הגב' אמירה מסרה פרטים דומים לאלו שמסר בעלה, אולם לדבריה, לאחר התאונה, חנו בצד הכביש כאשר רכבה של גב' שירן חנה מלפנים ורכבם חנה מאחוריו (שם, עמ' 4, ש' 10).

עוד העידו שני עדים מטעמה של גב' שירן, האחד הוא דודה, אשר מסר כי מר חוסאם שוחח עימו בטלפון לאחר התאונה ואמר לו כי הוא סוכן ביטוח וכי הוא ידאג לתיקון, והשני הוא סוכן הביטוח שלה, אשר מסר כי שוחח עם מר חוסאם אשר הסכים עם פרטי התאונה כפי שמסרה לו גב' שירן, המבוטחת, והיפנה אותו לחברת "מנורה" על מנת שישלמו את עלות תיקון הנזק.

מר חוסאם הכחיש כאמור, את טענות הדוד וטען כי בשיחתו עם דודה של גב' שירן, שאל אותו האיש מה שלומם והם החליפו פרטים רלוונטיים ובהם שם חברת הביטוח. לא היו חילופי דברים נוספים.

5.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגירסתו, את אופן התרחשות התאונה, בין היתר, באמצעות דגמי מכוניות. שמעתי את עדויות העדים הנוספים ועיינתי במסמכים שהוגשו לביהמ"ש ובכלל זה הודעות לחברות הביטוח, דו"חות שמאי, חשבוניות תיקון ושכ"ט שמאי ותמונות כלי הרכב המעורבים.

יצויין כי במהלך הדיון בתיק, ביקשה התובעת לדחות את המשך הדיון על מנת שתוכל להביא את שני העדים מטעמה, את הדוד ואת סוכן הביטוח וכך גם מר חוסאם ביקש לדחות את המשך הדיון על מנת שיוכל לזמן את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בעת התאונה.

לבקשת הצדדים, התקיים דיון המשך, במהלכו העידו העדים כאמור וכן צורפה חברת הביטוח של רכב הנתבעים.

6.על נסיבות התאונה הנדונה ניתן ללמוד מעדויות המעורבים בה, מחד גב' שירן ומאידך מר חוסאם וגב' אמירה, וכן מתמונות כלי הרכב.

גרסתה של גב' שירן היא כי רכבה נסע בכביש, כאשר רכב הנהוג על ידי גב' אמירה, הגיע מימין, כאשר בדרכו תמרור המורה ליתן זכות קדימה, אולם בניגוד להוראת התמרור, התפרצה גב' אמירה אל הכביש ורכבה פגע ברכבה של גב' שירן, בכנף הימנית הקדמית ובפנס.

גרסתם של גב' אמירה ושל מר חוסאם הינה כי השתלבו, אכן, מן הנתיב הימני אל נתיב הנסיעה המרכזי, אולם לדבריהם, התאונה אירעה כ- 150 מ' לאחר הצומת, כאשר פגעה בהם גב' שירן וכתוצאה מכך, ניזוק רכבם בחלקו האחורי השמאלי. גב' שירן טוענת בתוקף כי לא הבחינה בכל נזק שהוא ברכבה של גב' אמירה.

7.עיון בתמונות כלי הרכב מעלה כי אכן ברכבם של גב' אמירה ושל מר חוסאם ניכר נזק, אשר צולם ביום 30/7/2008 על ידי השמאי. מן התמונות נראה כי המדובר בנזק באזור הפנס השמאלי אחורי של הרכב.

עיון בתמונות רכבה של גב' שירן מעלה כי ברכבה נראית פגיעה מעיכה בכנף ימנית קדמית ובאזור הפנס הימני הקדמי של הרכב. עיון מדוקדק בתמונות מעלה כי הכנף הקדמית הימנית מכופפת באופן שמתיישב יותר עם הטענה שהרכב נחבט מלפנים מאשר עם הטענה שהרכב נחבט מצידו הימני וגם בכך יש כדי לתמוך בגרסתה של גב' אמירה כי היא שנכנסה ראשונה אל תוך נתיב הנסיעה, אולם כפי שיוסבר בהמשך, אין בכך כדי להטיל את מלוא האחריות, כפי טענתה של הגב' אמירהף על הגב' שירן.

לא מצאתי טעם שלא לקבל את תמונות שמאי רכבה של גב' אמירה על בסיס טענתה של גב' שירן כי לא ראתה נזק ברכב. תמונות שני כלי הרכב מתיישבות יותר עם גרסתם של מר חוסאם והגב' אמירה, מאשר עם זו של גב' שירן, שכן על פי גרסתה של זו, צריך היה להמצא נזק כלשהו ברכבה של הגב' אמירה בצידו השמאלי קדמי וכאמור, אין כך הדבר.

8.לא אוכל להתעלם מן הסתירה שנמצאה בעדויות הצדדים בנוגע לשאלה כיצד עצרו, בסופו של דבר, את כלי הרכב. לטענת גב' שירן, עצרה היא ראשונה ואחריה חנה רכבם של מר חוסאם והגב' אמירה. מר חוסאם טען כי ההפך הוא הנכון ואילו הגב' אמירה הסכימה עם טענתה של גב' שירן בעניין, אולם עמדה על כך שהתאונה אירעה, כאשר רכבם מקדים את רכבה של גב' שירן. שקלתי מה משמעות הדבר והגעתי לכלל דעה כי אין בכך כדי לשנות ממסקנתי כי התאונה אירעה כפי שטוענים מר חוסאם והגב' אמירה וכי רכבם, הקדים, בעת התאונה, את רכבה של הגב' שירן. גם אם חנו, לאחר התאונה, כפי שטוענות גב' שירן וגב' אמירה, הרי שלא ניתן לשלול כי לאחר התאונה, המשיכו בנסיעה וחנו כך.

ואולם, אין בקבלת גרסתה של גב' אמירה כי נכנסה ראשונה אל נתיב הנסיעה, כדי להטיל את מלוא האחריות על הנהגת האחרת, הגב' שירן. הגם שאני מקבלת את הגרסא כי הגב' אמירה נכנסה לכביש, תוך שהיא משתלבת בתנועה מנתיב ימני, הרי שמנסיבות התאונה עולה כי השתלבותה בתנועה היתה כזו שתוך פרק זמן קצר ביותר, הובילה לתאונה עם רכבה של גב' שירן, אשר אין מחלוקת כי נסע בכביש שאליו השתלבה הגב' אמירה. לאור האמור, אני מוצאת כי התאונה אירעה מיד לאחר שרכבה של הגב' אמירה פנה ונכנס אל תוך הנתיב שבו נסעה הגב' שירן. אני מקבלת את גרסתה של הגב' אמירה לכך שהספיקה להשתלב לתוך נתיב הנסיעה וכי התאונה אירעה כאשר הגב' שירן הגיעה מאחור ופגעה ברכבה של הגב' אמירה, אולם מנגד, לאור תוצאות התאונה, ומאחר שאין מחלוקת כי הגב' שירן הגיעה מהנתיב שלתוכו השתלבה הגב' אמירה, הרי שהמסקנה המתבקשת היא כי הגב' אמירה נכנסה לנתיב באופן שלא איפשר לגב' שירן להמשיך בנסיעתה הרצופה בנתיב נסיעתה.

התאונה אירעה שעה שגב' שירן נוסעת בנתיב הנסיעה שלה ולפניה, נכנסת לנתיב הגב' אמירה, באופן שכפי שעולה מנסיבות האירוע, לא איפשר השתלבות תקינה תוך מתן זכות קדימה כנדרש לכלי הרכב אשר נוסעים בנתיב הנסיעה המרכזי, בו נסעה הגב' שירן, וגרם לכך שגב' שירן פגעה בה. עם זאת, לאופן נהיגתה של הגב' שירן, יש תרומה משמעותית לתאונה, שכן צורת הפגיעה מעידה על כך שפגעה ברכבה של הגב' אמירה, כאשר הוא כבר בתוך נתיב הנסיעה.