לוי ואח' נ' אילנות סוכנות לביטוח ואח'

פסק דין

1.בפני תביעות הדדיות של בעלי הדין בנוגע לפוליסת ביטוח רכב שהונפקה ביום 22.5.09 על ידי הפניקס חברה לביטוח, באמצעות הנתבעת 2, שפעלה כסוכנת של התובעת.

על פי האישור שנשלח ע"י הנתבעת 2 לתובעת, הסתכמה הפרמיה בסך של 3,786 ₪ שניתן לשלם ב-12 תשלומים של 315.5 ₪.

2.ביום 25.10.09, מכרה התובעת את רכבה ונתנה הודעה לנתבעת 2 על ביטול הפוליסה, ולכן היתה הפוליסה בתוקף 5 חודשים בלבד, אך הנתבעת 2, המשיכה לגבות כספים מעבר להודעת הביטול בסכום כולל של 1,147.5 ₪, ומכאן תביעת התובעת.

מאז הגשת התביעה חויבה התובעת בעוד 507 ₪.

3.בכתבי טענותיה טוענת הנתבעת כי הצעת המחיר שניתנה לתובעת בסך 3,786 ₪ הותנתה בכך שעל התובעת להמציא לנתבעת אישור על היעדר תביעות משנים קודמות. לטענת הנתבעת, באישור מיוחד של חברת הביטוח הפניקס, הוסכם כי עבור התקופה הקודמת שלא היה ברשות התובעת רכב מכל סוג שהוא, היא תוכל להגיש אישור כזה של אביה. הנתבעת טוענת כי פנתה טלפונית לתובעת מספר פעמים, ולמרות זאת, לא הומצא האישור במועד שסוכם. עד היום לא הומצא אישור העדר תביעות כנדרש. לטענת הנתבעת, מאחר והאישור הנדון לא הומצא לחברת הביטוח, התייקרה פרמיית הביטוח בסך של 3,535 ₪. הנתבעת מודה כי נודע לתובעת על התייקרות הפרמיה מתוך החיובים בבנק של כרטיס האשראי, וכי עקב כך, ביקשה התובעת לבטל את הפוליסה. הנתבעת טענה כי התשלומים עוברים ישירות

מחברת האשראי לחברת הביטוח וכי הנתבעת, כסוכנות ביטוח לא גובה את התשלומים.

הנתבעת אף הגישה תביעה שכנגד לסכום של 450 ₪ הוצאות.

הנתבעת לא התייצבה לדיון על אף שהוזמנה כדין.

4.התובעת בעדותה מסרה לביהמ"ש, כי הפוליסה הונפקה לה ללא תנאי. דרישת הנתבעת לאישורים על אי הגשת תביעות, באה רק בחודש אוקטובר, לאחר שהתובעת הבחינה בהתייקרות הפרמיה בחשבון הבנק שלה. הנתבעת 2 ידעה שהתובעת לא היתה מבוטחת כלל לפני הנפקת הפוליסה ואמרה שניתן להסתמך על אישורים של אבי התובעת. נכון שהנתבעת 2 מסרה לה כי חברת הביטוח לא תסתפק בכך ושחברת הביטוח תחייב אותה רטרואקטיבית. מתחילת הביטוח לא נשלח לתובעת עדכון מפורט על עליית הפרמיה ולא נשלחה פוליסה מתוקנת.

5.לאחר ששמעתי את דברי התובעת ועיינתי בחומר הראיות, החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים:

א.קיבלתי את טענת התובעת, כי לא נדרש ממנה לספק אישור העדר תביעות במועד ההתקשרות בפוליסה הראשונית, וכי האישור נדרש כעבור 5 חודשים, כאשר הסבירה לה נציגת הנתבעת את פשר הסכומים הגבוהים אותם היא משלמת עבור ביטוח הרכב.

ב.בכתבי טענותיה, מודה הנתבעת בעצמה, כי התובעת למדה על התייקרות הפוליסה מחיובי כרטיס האשראי בבנק. היה על הנתבעת להודיע לתובעת על התייקרות הפרמיה ולספק לה את הפוליסה החדשה.

ג.עיון באישור הנתבעת 2 מיום 24.5.09 ובפוליסה שהונפקה לה לא מגלה כל תנאי שעליה לספק אישורים כלשהם. לכן התובעת פעלה על פי הפוליסה במשך 5 חודשים, וכאשר גילתה שחל שינוי בעלות הפוליסה, החליטה לבטל את הפוליסה. כל סכום שנגבה ממנה מעל הסכומים המפורטים בפוליסה המקורית, ואישור הנתבעת 2 מיום 24.5.09, נלקחו ממנה שלא כדין.

ד.אומנם חברת הביטוח היא שגובה את התשלומים, אך באחריות סוכנות הביטוח ליידע את התובעת בנוגע לאישורים הנדרשים ובנוגע להתייקרות הפרמיה, וזאת מבעוד מועד, לכן האחריות לתשלומי יתר נופלת עליה.

6.אשר על כן, על הנתבעת 2 לשלם לתובעת את הסכומים שנגבו שלא כדין בסך 1,654 ש"ח ובנוסף 250 ש"ח הוצאות משפט. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.אני דוחה את התביעה שכנגד.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"א, 15 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: