לוי בלה נ' קורץ ברכה

פסק דין

התובעת טוענת כי היא נתנה הלוואה, בסך 200,000 ₪, לבעלה בנפרד של הנתבעת, עוד כאשר שניים אלה חיו יחדיו.

הנתבעת אינה מכחישה זאת ומחקירתה הנגדית עולה כי היא היתה מודעת להלוואה שלקח בעלה (עמוד 3 שורה 32 לפרוטוקול מיום 19.9.10).

כנגד ההלוואה קיבלה התובעת שטר חוב חתום על ידי בעלה של הנתבעת, כגובה סכום ההלוואה.

התובעת טוענת כי הנתבעת חתמה על גבי השטר כערבה, והיא הגישה את השטר להוצל"פ.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטר ובפיה טענה אחת בלבד – כי החתימה על גבי השטר אינה חתימתה אלא זיוף, וכי היא לא חתמה על השטר.

בהסכמת הצדדים מונה מומחה לזיהוי כתבי יד, אשר קבע בסבירות גבוהה ביותר כי החתימה על גבי השטר היא חתימת הנתבעת.

שאלות ההבהרה ששלחה הנתבעת למומחה לא ערערו ממצאים אלה.

כמו כן פנתה הנתבעת לבדיקת פוליגרף, שם נשאלה אם חתמה על גבי אותו השטר והאם חתימתה היא על השטר.

תשובותיה השליליות לשתי השאלות נתגלו כתגובות שקר, על פי חוות דעת המומחה.

הנתבעת לא הגישה סיכומים השאירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

דומה שאין צורך להכביר במילים כדי להבין כי הגנת הנתבעת נתגלתה כהגנת בדים.

לאור האמור, אני דוחה את ההתנגדות לביצוע השטר וקובעת כי התיק יוחזר להוצל"פ להמשך הליכים.

אין ספק כי כל העת הנתבעת ידעה היטב כי הגנתה אינה אמת והיא בחרה לפתוח בהליכים אלה, בהגשת התנגדות לביצוע השטר, שהיא התנגדות סרק.

אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 4,500 ₪ הוצאות ההליך בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

רק מידת הרחמים מונעת ממני מלהטיל על הנתבעת הוצאות לדוגמא לטובת אוצר המדינה, בגין הליכי סרק.

ניתן היום, י' סיון תשע"א, 12 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: