לוי-ארנון נ' מירילשבילי

החלטה

כללי

זוהי בקשה של המבקש למתן היתר ייצוג ע"י עורך דין בתביעה קטנה שהוגשה נגדו.

עניינה של התביעה הקטנה הם נזקים נטענים שנגרמו למשיבה עקב תאונת דרכים בה היו מעורבים שני הצדדים.

טענות הצדדים

המבקש טוען כי הינו עולה מגרוזיה, אינו שולט בשפה העברית ולא בחוק הישראלי, ולכן ייצוג על ידי עו"ד יאפשר לו ייצוג הוגן.

המשיבה טוענת כי המבקש עובד כנהג מונית ונמצא בקשר יומיומי עם הציבור, ולכן תמוהה טענתו כי אינו מבין עברית.

המשיבה טוענת כי גם לה אין ידע בתחום החוק והמשפט, ומן הצדק שבבית משפט לתביעות קטנות יהי שני הצדדים "שווים".

דיון והכרעה

סעיף 63 (א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 קובע לעניין ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות, כדלקמן:

"ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו...".

הכלל הוא כי בבית משפט לתביעות קטנות הצדדים מופיעים כשהם אינם מיוצגים, ואין להם זכות קנויה לייצוג, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו, והחריג הוא התרת הייצוג (ראה: בג"צ 2214/01 יוסי וינדזברג נ' בהמ"ש לתביעות קטנות).

תכלית בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר לאזרח מהשורה לפנות לבית המשפט ללא צורך בשכירת שירותיו של עורך הדין, אשר מייקרת את התהליך, ויוצרת חסם בפני הפונים לבית המשפט – רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ.

יש לדחות את טענת המבקש לפיה הטעם למתן היתר הייצוג הוא העובדה שאינו שולט בעברית ואין לו ידע בחוק הישראלי.

ראשית, אם המבקש אינו שולט בשפה העברית, הוא רשאי לפנות לבית המשפט זמן מספיק טרם הדיון, להודיע באיזה שפות הוא שולט, ולבקש שרותי תרגום במהלך הדיון.

שנית, לפי טענת המשיבה גם היא ללא ידע משפטי קודם, ואף התרשמתי כי לא נעזרה בשירותי עורך דין לכתיבת כתבי טענותיה.

לפיכך, מתן ייצוג למבקש, במקרה דנן, כאשר הנימוקים לבקשה אינם מהווים "טעמים מיוחדים", יגרום לפגיעה בשוויון בין המבקש למשיבה לטובתו של המבקש, ועלול לגרום לעיוות דין.

לסיום

מטעמים אלו, דין הבקשה להידחות.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.