לוטוף איברהים נ' ח'ליל כסאברה

החלטה

בפני בקשת התובעת (להלן:"המבקשת") להעברת תשריט החלוקה המוצע שהוגש על ידי המומחה מטעם בית המשפט, מר נביל חורני, לחוות דעת הועדה המקומית לתכנון ובנייה בנצרת אודות התאמת התשריט לדיני התכנון והבנייה ולתוכניות התקפות, בהתאם לסעיף 143 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

המבקשת טוענת, כי בהתאם לסעיף 143 לא יינתן פסק דין לחלוקת מקרקעין בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט המאושר על ידי רשות התכנון. מכאן שיש להעביר את התשריט לועדת התכנון בכדי שתחווה דעתה כבר בשלב זה בדבר התאמת התשריט לדיני התכנון והבנייה והתכניות התקפות, שכן במידה והתשריט יידחה על ידי הועדה, הדבר יביא לכך שבית המשפט יצטרך לשמוע את העדויות והראיות מחדש בתיק, או לבחון דרכים אחרות לצורך פירוק השיתוף, ויש בכך כדי לחסוך זמן שיפוטי יקר.

המשיב הוא הנתבע, מתנגד לבקשה. לטענתו, הועדה אינה מוסמכת לחוות דעתה באשר לתשריט החלוקה. לגישתו, סעיף 143 אינו חל בתביעת פירוק שיתוף, מאחר שחלוקה בתביעה כאמור מקבלת את הגושפנקא של בית המשפט, אשר פועל בתוך מסגרת נפרדת של הפעלת סמכות ציבורית משלו. לחילופין טען המשיב, כי יש להעביר את התשריט לוועדה עם מתן פסק הדין שיהיה כפוף לקבלת האישור, ובכל מקרה, לאחר דיון והכרעה במלוא טענות הצדדים. עוד נטען, כי יש לדחות את הבקשה היות ולא נתמכה בתצהיר.

בתשובה לתגובה, טענה המבקשת כי, סעיף 143 לחוק התכנון והבנייה מסמיך את הועדה לחוות את דעתה באשר לתשריט החלוקה המוצע, וזאת כפי שעולה מלשון הסעיף הקובעת, כי לא יירשם פסק דין לחלוקת קרקע אלא על פי תשריט ואישור כאמור. הנתבע חזר על החשש שלו שבית המשפט יאשר את החלוקה בהתאם לתשריט לאחר שישמע את כל העדויות והראיות בתיק, ולאחר מכן יידחה התשריט על ידי ועדת התכנון ויוחזר לבית המשפט לצורך מתן הצעת חלוקה אחרת או לפירוק השיתוף בדרכים אחרות. לבסוף נטען כי היות והבקשה נסמכת על טענות משפטיות גרידא לא היה צורך בצירוף תצהיר לבקשה.

דין הבקשה להתקבל. סעיף 143 לחוק התכנון והבנייה קובע כי: "לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי פרק זה או על פי סימן ז' לפרק ג', לא יינתן פסק דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה". אין כל יסוד, אם כן, לטענת המשיב כי הועדה אינה מוסמכת לחוות את דעתה באשר להתאמת התשריט לדיני התכנון והבנייה ולתוכניות התקופות. מתן פסק דין לחלוקת המקרקעין הינו בכפוף לקבלת אישור ועדת התכנון לתשריט החלוקה. הפרשנות שניתנה להוראת סעיף 143 היא, כי למעשה חל איסור חלוקה של נכס מקרקעין שאין לגביו תשריט, אשר אושר בוועדה המקומית באופן המנוי בחוק התכנון והבנייה (ראה לעניין זה ת.א. 18427/93 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' דן כהן, פ"מ תשנ"ו (4)89, עמ' 97-98, וכן ע.א. 39/67 ח' סלים בילדינגס נ' ג'אן בניין ( פסקים (מחוזיים)ע' 58, 62 (להלן: "עניין סלים").

השאלה היא, אם כן, באיזה שלב יש לפנות לועדה על מנת לקבל את אישורה לתשריט המוצע ; האם לפני שמיעת העדויות בתיק ולפני מתן פסק הדין, או בשלב הסופי לאחר שמיעת הראיות שאז פסק הדין יהיה כפוף לקבלת אישור הועדה לתשריט החלוקה?

מעיון בפסיקה עולה כי חלק מהשופטים מעבירים את התשריט לעיון הועדה לצורך מתן חוות דעתה בעניין בטרם ניתן פסק דין בעניין שבפניהם, ויש כאלה הנותנים את פסק הדין בכפוף לקבלת אישור הועדה המקומית לתכנון ובנייה כקבוע בסעיף 143. לדעתי, אין מניעה כלשהי לקבל את חוות דעת הועדה לתשריט החלוקה כבר בשלב זה. יש בכך בכדי לחסוך זמן שיפוטי יקר, במיוחד לאור העובדה כי במידה והרשות התכנונית תמסור כי אין אפשרות לחלוקה, בית המשפט יצטרך לבחון דרכים אחרות לפירוק השיתוף.

אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה, ומורה כדלקמן:

ב"כ התובעת יעביר עותק מפסק הדין בה.פ. 17437-03-09 מיום 18.4.2010 יחד עם תשריט החלוקה המוצע ועותק החלטה זו לעיון הועדה המקומית לתכנון ובנייה בנצרת, וזאת תוך 14 יום מהיום, ויגיש אישור מסירה המעיד על כך לתיק בית המשפט עד ליום 31.10.2011.

הועדה המקומית תחווה דעתה אם החלוקה המוצעת עומדת בהוראות חוק התכנון והבנייה, והתוכניות התקפות החלות על המקרקעין נשוא התביעה, וזאת עד ליום 30.11.2011.

ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 14.12.2011 מבוטלת, ובמקומה תתנהל ישיבת קדם משפט באותו מועד ובאותה שעה.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ב, 06 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: