לוטוס הייטס בעמ ואח' נ' יסעור ס.א.ע. ואח'

החלטה

בקשה לסילוק על הסף של הודעת צד ג' בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, היא הבקשה להכרעתי.

הגם שהבקשה מפורטת ופרושה על פני מספר עמודים וכוללת מספר פרקים הרי שבקליפת אגוז ענינה אחד - לטענת המבקשים אין הודעת הצד השלישי שהיא תביעה לכל דבר וענין, מגלה עילה כלפי המבקשים.

כך מוסבר כי בהודעת הצד השלישי (שתכונה להלן 'ההודעה') טוענים המשיבים כי המבקשת שימשה כמפקח על פרויקט הבניה כי מבקש 2 הוא בעל מניות של המבקשת 1 וכי הוא היה שלוח של התובעת ובפעולותיו הוא מחייב אותה, ולאור זאת טוענים המשיבים כי יש לשפותם בכל סכום שיפסק לטובת התובעת –אלא שלטעם המבקשים 'לוקה הבקשה מבחינה משפטית ואינה מבססת עילת תביעה נגד המבקשים' ומאחר שהודעת צד שלישי היא תובענה לכל דבר וענין עליה לגלות עילת תביעה החסרה בהודעה.

כך מפליגים המבקשים ומסבירים כי בהודעה המתארת את המבקש 1 כמפקח על הפרויקט מצוינים מעשים ומחדלים שלו כאחראים לליקויים בפרויקט אך "לא הוצגו מעשים או מחדלים כלשהם שיכולים לבסס עילה זו"; עוד טוענים כי העובדה שהמשיבים טוענים שהתקיימו יחסי שליחות בין התובעת לבין המבקשים מבהירה מיניה וביה כי אין עילה שהרי "ההלכה הפסוקה מורה כי כאשר מדובר ביחסי שליחות ...השלוח יוצא מן התמונה והיריבות מתקיימת אך ורק בין השולח לבין הצד השלישי (סעיף 6 לבקשה).

עוד ממשיכים המבקשים וטוענים כי אין חולק שהתובעת התקשרה עם מבקשת 1 וכי מבקש 2 לא היה צד להסכם ומאחר שלא נטען כי יש להרים את מסך ההתאגדות הרי אין כל עילה נגדו ויש לסלק התובענה על הסף נגדו בהעדר אפשרות להטיל על מבקש 2 אחריות אישית.

בתשובתם מבהירים המשיבים כי עילת התביעה מפורטת בכתב התביעה המקורי הכולל את כל עילות התביעה נגד המבקשים וכי מהותה של הודעת צד ג' היא ככל שהטענות בכתב התביעה יתבררו כנכונות הרי לטענת המשיבים הם זכאים לשיפוי מאת הצד השלישי, כך נכתב בפתח הודעת צד ג' כי כתב התביעה מהווה חלק בלתי נפרד מהתובענה וכי "באם יחויבו בתשלום כלשהו לתובעת בגין תביעת...הם יהיו זכאים לפיצוי ו/או לשיפוי מלאים מכם בגין כל סכום שיפסק נגדם..." (מצוטט מהרישא להודעת צד ג');

עוד מציינים המשיבים כי בעובדות כתב התביעה יש פירוט מלא של כל מעשי הרשלנות המיוחסים למבקשים והמטילים עליהם אחריות, והוסיפו כי בהודעת צד ג' מצוין במפורש כי המבקשים ניהלו את הפרויקט ועל כן כל ההנחיות וכל הפיקוח ובעקבות זאת התוצאות של הפרויקט הוא באחריותם ועל כן ככל שיקבע שיש ליקויים בפרויקט ממילא חלה האחריות על המבקשים.

לתמיכה בטענוה כי די שהעובדות המבססות את הטענות כלפי הצד השלישי מופיעות בכתב התביעה המצורף לתובענה באופן שיש לעשות בו שימוש ציטטו את האמור בע"א 279/89 הסנה חברה לביטוח נ. שלום דמתי פ"ד מז (3) 156, 165 "הכלל הוא אמנם שהודעה לצד שלישי משמשת ככתב תביעתו של הנתבע כנגד הצד השלישי, ועל הנתבע מוטל לפרש את מהות תובענתו ואת נימוקיה (ראה תקנה 220 לתקנות סדר הדין וכן: ע"א 81/89 גולן ואח' נ. מדינת ישראל בעמ' 827. אך להעמדת עילתו כלפי הצד השלישי די לו לנתבע להסתמך, לחלופין , על עילת תביעתו של התובע כלפיו, מבלי להודות בה. הטעם לכך נעוץ באחת ממטרותיו העקריות של מתן הודעה לצד שלישי, והיא, שגם הצד השלישי יהיה קשור בהכרעה שתיפול במשפט שבין התובע לבין הנתבע..." (כך גם ציטטו דברים דומים מרע"א 3765/90 אלבה מכונות לעיבוד מתכת בע"מ נ. Clogar s.p.a פ"ד מה 1 353).

עוד מציינים המשיבים כי ככל שיתברר שיש ליקויים בפרויקט הרי נטען בהודעה כי הם נגרמו בשל הפעולות האישיות של המבקשים בין שהם שלוחים ובין שלא, ועל כן יש לברר לגופן את הטענות.

אשר לטענת כי יש למחוק את המבקש 2 מאחר שלא הועלתה כל טענה להרמת מסך משיבים המשיבים כי רשלנות המבקש 2 "עומדת במרכז התובענה" כי הוא 'הרוח החיה' וכי בשל התנהלותו במהלך בנית הפרויקט וכי גם את סוגית מעמדו יש לברר בדיון לגופו ובשלב מקדמי זה לא ניתן לעשות כך.

אומר כבר כי לאחר שעיינתי ובחנתי את טענות המבקשים בבקשה ובתשובה וכן את טענות המשיבים מצאתי לדחות את הבקשה.

"הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף ... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" ... על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת... אמנם לא למותר לומר, כי בסופו של יום, אם מתברר בדיעבד כי אכן היה מקום לסילוק על הסף, ניתן לפצות על זאת - במידה רבה למצער - בהשתת הוצאות" [ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.07); וראו לענין זה גם את ע"א 335/78 יוסף שאלתיאל ואח' נ. אריה שני ואח' פ"ד לו (2), 151].

וכן חשוב להביא את הדברים המתאימים לעניננו כי "הלכה מכבר היא שמחיקתה או דחייתה של תביעה על-הסף ללא שמיעת טענות לגוף העניין, ולו מסיבה של חוסר עילה, היא 'אמצעי שיש להפעילו בזהירות רבה ורק במקרים בהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל – על יסוד הטענות שבתביעתו – את הסעד שהוא מבקש'" (ע"א 206/75 סלון 100 בע"מ נ. פנטריסה בע"מ, פ"ד ל (1) 732).

בענייננו, די לקרוא את טענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה, כדי לעמוד על כך שמצב הדברים העובדתי, כמו גם המשפטי, טעונים בירור והכרעה לגוף האמור, וברור כי אין זה המקרה בו "בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש" (שם);

לא רק זאת אלא שמקריאת כתבי הטענות לא מצאתי בסיס לטענת העדר העילה; כל טענות המבקשים נשענות על טענות עובדתיות המשולבות עם טענות משפטיות שבודאי אינן יכולות לעמוד בשלב מקדמי זה למבחן ההכרעה על פיו אקבע כי ההודעה לצד שלישי נעדרת עילת תביעה; להפך, מעיון בכתבי הטענות, לרבות כתב התביעה נגד המשיבים אני סבורה כי כתבי הטענות מגלים עילה ואפילו אפשרות ממשית, לכאורה ומבלי לקבוע כל מסמרות בשלב זה, על אפשרות לקבוע כי המבקשים הם האחראים הנכונים או למצער אחראים במשותף עם המשיבים לנטען בקשר לפרויקט ולא ניתן לשלול את אחריותם זו בשלב מקדמי זה לאחר שכתב התביעה שזור בטענות המבססות לכאורה עילה נגד המבקשים.

משכך אני דוחה את הבקשה.

אין ספק כי על הצדדים להציג את ראיותיהם ועל בית המשפט לדון בראיות ולקבוע בסופו של יום את קביעותיו לגבי הטענות לאחריות המבקשים ו/או המשיבים בין בשאלת שליחות, ובין בשאלת האחריות האישית וכן בכל השאלות המתעוררות דרך כלל בדיני הנזיקין, הוא אחד מנושאי התביעה.

כאמור ומכל אלה ראיתי לדחות את הבקשה, ואני ומחייבת את המבקשים בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.