לוטאטי ואח' נ' עירית טבריה ואח'

פסק דין

1. זוהי תביעה נזיקית לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע ביום 24/9/09, במהלך חופשתו במלון "קיסר", עת בילו הוא ורעייתו על הטיילת אשר על שפת הכינרת, ליד מלון "שירת הים", ןכתוצאה מרשלנות הנתבעת כנטען, נפל התובע ונחבל מצינור (מנול) עבה שהיה מונח במרכז רצפת הטיילת, ואשר היה מקובע במרכז הטיילת, בשל עבודות בנייה ושיפוצים במדרחוב ובטיילת. התובע פונה באמצעות מד"א לבית-חולים פוריה, וחתך שהיה ברגלו נתפר.

התובע טען, כי סך נזקיו הם 11,737 ₪, וכי לסכום זה יש להוסיף את ימי חופשתה של אשתו, פיצוי בגין עוגמת נפש, כאב וסבל וכו', בהתאם לשיקול דעת בית-המשפט.

2. הנתבעת הגישה כתב הגנה והודעה לצד ג' כנגד אלביליה חנן בע"מ, כמי שביצע לטענתה את העבודות במקום בזמן התאונה. הנתבעת בכתב הגנתה, הכחישה את כל פרטי הרשלנות המיוחסים לה, ובכלל זה הכחישה קש"ס בין רשלנות זאת לתאונה.

צד ג' טען להגנתו, כי בחודש ספטמבר 2009, היה בשלב גמר עבודות ומסירה ראשונית של האתר – מוזיאון פתוח טיילת טבריה, לאחר שביצע באתר עבודות פיתוח. במהלך החודש הושלמו העבודות, ולא נשאר כל מפגע בטיחותי או ציוד שלו באתר, וכי במהלך ביצוע העבודות, נקט הוא בכל אמצעי הזהירות והבטיחות הדרושים. עוד טען צד ג' כי הרשות המזמינה הינה החברה הממשלתית לתיירות ולא המודיעה, כך שכל התחייבויות צד ג', הינן כלפי החברה הממשלתית לתיירות. בספטמבר 2009, מלון "שירת הים" ביצע עבודות שיפוצים מטעם עצמו ולא באמצעות צד ג'.

דיון והכרעה:

3. ביום 19/4/2013 התקיים דיון בתיק בו שמעתי את התובע ורעייתו ואת מר מאיר אלביליה מטעם צד ג'. בבחינת נסיבות התאונה, אני מאמינה לתובע, כי הוא נתקל במנול, וכי כתוצאה מאותה היתקלות הוא נפל ונפגע. לעדותו מצאתי חיזוק בעדותה של אשתו, ושניהם הותירו בי רושם מהימן ואמין.

4. באשר לשאלת האחריות, נהיר הוא כי הנתבעת חבה חובת זהירות מושגית כלפי התובע. התובע הוא המבקר במקום, והנתבעת כרשות מקומית אחראית על השטחים הציבוריים בתחום עיריית טבריה, ובאחריותה הסרת כל מכשול, מפגע ו/או מטרד להולכים ושבים ברחובותיה. באשר לחובת הזהירות הקונקרטית, אני קובעת כי הנתבעת אכן חבה חובת זהירות כלפי התובע, וכי חובה זו הופרה על ידה בעת שהותירה מפגע כזה בדרך, וזאת בשים לב לכך, שהנתבעת לא טרחה להעיד איש מטעמה, כדי לסתור את טענות התובע, אודות קיום המפגע בשטח הציבורי וכיוצ"ב. מצופה ממנה, כי תעיד מי מטעם הפיקוח שלה, אשר יצביע כי ככלל היה פיקוח במקום, לרבות פיקוח על עבודות הבנייה שבוצעו שם.

אומנם יכול ויטען הטוען, כי שטח ציבורי אינו סטרילי, ולא ניתן לצפות כי בכל נקודה נתונה יהיו השטחים הציבוריים נקיים מכל מפגע, אך אין טענה זו רלוונטית למקרה דנן, כאשר המדובר כאן במפגע שהיה מקובע לרצפת הטיילת, כך שאין המדובר במפגע שנוצר זה עתה. הנתבעת צפתה או הייתה יכולה לצפות, כי קיומו של אותו מפגע יגרום לנזק שאירע, וזאת בשים לב שהאירוע ארע בשעה 21.30 לערך, דהיינו בשעות הלילה, כך שקשה יותר להבחין בדברים.

5. בנוגע לצד ג', מצאתי לנכון לדחות את ההודעה לצד ג' נגדו, משלא הוכח בפניי, שזה עבד שם ו/או אחראי למכשול בצורה כלשהי.

מר מאיר אלביליה העיד בפניי ביום 19/4/2013, כי עשו עבודות פיתוח, ובתאריך שצוין (לפני האירוע), בצעו מסירה ראשונה ונשארו להם אירועים קטנים, כמו ניקיונות. מקום הפגיעה ליד מלון שירת הים, הינו מקום פרטי, כל העבודות האלה נעשו ע"י מלון שירת הים. בתקופת העבודה, כל זמן שעבדו, המקום היה מגודר עם פחים, בטיילת עשו עמודי תאורה, הם יצקו את הרצפה של הטיילת, ואינו יודע למה המנול יועד. סמוך למלון שירת הים, בנו אונייה מבטון. הוא אינו מכיר את המנול שראה בתמונה, ולא יכול לדעת אם זה הורכב על ידם, או על-ידי "שירת הים". בתקופה המדוברת המקום לא היה מגודר, אלא פתוח לקהל, כי העבודות הסתיימו.

בתום הדיון, התרתי לצד ג' לבדוק את התמונות שהוצגו ואת המכשול שנראה בתמונות, מול העבודות שבוצעו על-ידי צד ג' בפועל. מר אלביליה הודיע ביום 28/4/2013, כי לאחר בדיקה, אין לצד ג' קשר עם טענות התביעה.

6.הנתבעת מצידה, לא הוכיחה, כי העבודות נשוא המפגע בוצעו על-ידי צד ג', משגם לא העידה איש מטעמה בנידון. יתרה מזאת, גם בדברי התובע, אין אחידות דעים, לגבי השאלה, האם היו עבודות בנייה במקום או לאו, ובכלל זה במידה שכן מה היקפם:

" ש. אתה מתאר בכתב תביעתך שזה היה אתר עבודות ?

ת. לא מצוין שום אתר עבודה.

ש. היו עבודות או לא ?

ת. היו עבודות.

ש. ראית אתר עבודות?

ת. שטח קטן.

ש. היו עבודות בנייה ?