לוונטהל נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לזכאות לגמלת סיעוד מיום 6.8.13 (להלן הוועדה לעררים). עניינה של המערערת הוחזר לוועדה לעררים בהתאם להסכמה לה ניתן תוקף של פסק דין על ידי כב' הרשמת אפרת קוקה ביום 20.5.13 (להלן פסק הדין).

2.בהתאם לפסק הדין הוחזר עניינה של המערערת לוועדה: "על מנת שתבחן פעם נוספת את שאלת ההשגחה. זאת לאור קביעת הוועדה בענין נפילותיה של המערערת. ככל שהמערערת תבקש להציג לוועדה מסמכים רפואיים בענין נפילותיה של המערערת תתייחס הוועדה גם למסמכים אלה". למערערת ניתן מכתב של ד"ר צוקרמן רופא מומחית בגריאטריה ביום 23.7.13 שסומן ת/1. מכתב זה כעולה מפרוטוקול הוועדה היה בפני הוועדה.

3.לטענת בנה של המערערת נקבע במכתבה של ד"ר צוקרמן כי למערערת קושי בהליכה כמפורט שם ולכן היא עלולה ליפול ונפילות אלה עלולות לסכן את חייה. לנוכח זאת סבור היה בנה של המערערת כי ענין זה מחייב השגחה על המערערת. לטענתו הוועדה לא נתנה ביטוי לדברים אלה באופן מספק.

4.נציין כי הוועדה העלתה את הניקוד שניתן למערערת בתחום הניידות בתוך הבית וקבעה כי זו זקוקה לסיוע מועט. עוד כתבה הוועדה בענין רכיב הניידות בתוך הבית כי המערערת "מתהלכת בעזרת הליכון , תלונה לאי יציבה, מתנדנדת זקוקה לעזרה לקימה וישיבה". בהתייחס לנפילות כתבה הוועדה "למרות שאין תיעוד רפואי לגבי הנפילות, הוועדה סבורה שעקב הליכה לא בטיחותית עלולה ליפול ומקבלת את דברי המשפחה בסעיף זה שיש לראותה כנופלת בתדירות נמוכה ואינה מסוגלת לקום לבד".

5.בענין ההשגחה ציינה הוועדה:"אין עדות לירידה קוגנטיבית . בהתייחסות לפסק דין ההשגחה מחשש לנפילה נוקד בסעיף המתאים לנפילות".

6.עת מוחזר ענין על פי פסק דין, לוועדה, עליה לפעול בהתאם להנחיות שנקבעו בפסק הדין. כאמור לעיל פירטנו את ההנחיות שניתנו על ידי כב' הרשמת. בהתאם להנחיות אלה היה על הוועדה לבחון את ענין הניידות ואת ענין ההשגחה הנצרכת. הוועדה קבעה כי המערערת אינה זקוקה להשגחה כמפורט בסעיף 9, 10 ו 12 להחלטת הוועדה. לפני הוועדה היה מכתבה של ד"ר צוקרמן כעולה מהרישום בפרוטוקול. חרף האמור במכתבה של ד"ר צוקרמן סברה הוועדה שאין צורך בהשגחה מיוחדת על אף שקיבלה את הערר בענין הניידות.

עמדה זו של הוועדה לא נראה כי נפל בה טעות משפטית המצדיקה התערבות בהחלטה . כפי שהוסבר לבנה של המערערת בית הדין בוחן את ההחלטה ורק כאשר נמצא בה טעות משפטית אזי יש מקום להתערב בהחלטה. במקרה זה הליקוי עליו הצביעה בנה של התובעת הינו ליקוי בניידות. בענין זה הוועדה אכן קיבלה את עמדתה שיש ליקוי בניידות והעלתה את הניקוד ביחס לפריט זה. יחד עם זאת ענין זה כפי שעולה מנימוקי הוועדה נפרד מענין ההשגחה. מטבע הדברים מי שיש לו ליקוי בניידות עשוי להכשל וליפול ומי שנופל בגילה של המערערת (שהוא למעלה מ 91) עשוי להפגע. יחד עם זאת אין לומר כי ענין זה מצריך השגחה. המבחנים לקביעה האם יש צורך בהשגחה אינם נגזרים מעוצמת הליקוי בניידות, או בתפקודים האחרים הנבחנים. המונח השגחה מכון למקרים בהם קיימת סכנה ממשית שהמבוטח יסכן את עצמו או את סביבתו בשים לב למכלול לקויותיו. המחוקק קבע תנאים נוקשים ביותר לזכאות לגמלת סיעוד ואין המוסד לביטוח לאומי יכול לחרוג מתנאים אלה.

7.לסיכום אומר כי לא מצאתי כל טעות משפטית בפרוטוקול הועדה לעררים ובהחלטותיה. בית הדין לא יטול לעצמו את הסמכויות שהמחוקק הועיד לועדות לעררים, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, בהן הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מצריך ידע רפואי. ראה לענין זה אליסוף, ועדות רפואיות וועדות עררים, שנתון משפט העבודה ו' עמ' 47, 78.

8.מעיון בדו"ח הרפואי עולה, כי הועדה ישבה בהרכב נאות, ציינה את כל תלונותיה של המערערת, שיוותה לנגד עיניה את התיעוד הרפואי ובפרט את מכתבה של ד"ר צוקרמן, ועל יסוד כל זאת הגיע למסקנתה לפיה יש לקבל את הערר על ענין הניידות אך לא בענין ההשגחה.

9.הלכה פסוקה שאין בית הדין מתערב בשאלות תפקודיות דבר המסור לוועדה המיומנת לכך, אלא אם כן מדובר בטעות בולטת, ואין זה המקרה.

10.בהתייחס לנ"ל ולדו"ח הועדה דין הערעור להדחות.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

כל צד רשאי להגיש בר"ע לנשיא ביה"ד הארצי או סגנו במועד שקובע הדין.

ניתן היום, כ' שבט תשע"ד, (21 ינואר 2014), בהעדר הצדדים וישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: