לוד נ' חסונה ואח'

החלטה

לפניי בקשת רשות להתגונן.

המשיבה, רשות מקומית, הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 267,669.80 ₪. לטענתה, חייבים המבקשים את הסך הנ"ל על פי ספריה וחרף דרישותיה לא שולם הסכום.

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן. בבקשה ובתצהיר התומך בה נאמר כי על חלק נכבד מסכום התביעה חלה התיישנות, כעולה ממסמכים שביקשו המבקשים באמצעות ב"כ מן המשיבה. כך, נטען, כי על כל סכום התביעה בהתייחס למועד שקדם ליום 10.7.04 חלה התיישנות. המדובר בסך 220,839.09 ₪.

טענה נוספת היא, כי בשנת 2007 נערכה בדיקת חבות המבקשים ונמסר להם כי חובם הינו 46,000 ₪. בהתאם, נמסרו למשיבה 46 שקים על סך 1000 ₪ כל אחד. לטענת המבקשים בבקשתם, אין לתשלומים אלה זכר בספרי המשיבה.

ב"כ המשיבה טוענת בסיכומיה כי דין טענת ההתיישנות להידחות שכן המשיבה החלה בהליכי גבייה על פי פקודת המסים (גבייה) באופן שהשעה את מירוץ ההתיישנות. עוד נאמר כי מוצג ת/1 שהינו בקשת המבקש משנת 2006 לפריסת חובו שעמד אותה עת על 70,000 ₪ מהווה הודאת בעל דין העוצרת את מירוץ ההתיישנות (סעיף 9 לחוק ההתיישנות). ביחס לתשלומים עולה מטיעון המשיבה כי היא אינה חולקת שהמבקשים שילמו 46,000 ₪ אולם לדבריה היא הייתה זכאית לזקוף אותם גם לטובת חיובים אחרים, כראות עיניה. מנגד טוען ב"כ המבקשים כי אסור היה למשיבה לזקוף את התשלומים במלואם לטובת החוב שעבורו הם שולמו.

דיון וההכרעה

באופן עקרוני, ברור כי טענת ההתיישנות אותה מעלים המבקשים, מתייחסת לחלק נכבד מתביעת המשיבה. המחלוקת היא, האם עלה בידי המשיבה להראות כי בנסיבות העניין נעצר מירוץ ההתיישנות בשל מי מן הטעמים שנמנו בסיכומיה. לדידי, אין ספק כי ככל שהמשיבה סומכת את טענתה בדבר עצירת מירוץ ההתיישנות על החלתם של הליכי גבייה נגד המבקשים, הרי שאין בכך כדי למנוע מן רשות להתגונן למבקשים בטענת ההתיישנות וזאת מן הטעם כי על המשיבה מוטל הנטל להוכיח את הטענה כי אכן פעלה בהליכי גבייה כפי שהיא טוענת בסיכומיה.

המשיבה טוענת גם כי המבקש הודה בזכות הנתבעת בכתב התביעה באופן העוצר את מרוץ ההתיישנות. סעיף 9 לחוק ההתיישנות קובע: "הודה הנתבע, בכתב או בפני בית המשפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לעניין סעיף זה. בסעיף זה, 'הודאה' - למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות". הפסיקה שפירשה את סעיף 9 לחוק ההתיישנות. בין היתר נקבע כי ההודאה בזכות הנתבעת בכתב התביעה צריכה לבוא מן "הנתבע" בהליך המשפט. נדרש כי המסמך בו תגולם ההודאה בזכות יכלול הודאה בזכות הנתבעת או לכל הפחות הודאה בעובדות המבססות באופן ברור קיומה של הזכות הנתבעת בבית המשפט (ע"א 1017/91 פסח ואח' נ' הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול (לא פורסם, 1.4.96); ע"א 8542/06 שלומיאן נ' מועצה מקומית פרדס –חנה – כרכור (לא פורסם, 24.3.10)

בענייננו, מדובר במסמך בכתב החתום על ידי המבקש דנא ומופנה אל המשיבה. במסגרת המסמך מודה המבקש בחוב למשיבה בסך 70,000 ₪ נכון למועד כתיבת המסמך. סכום זה הוא למצער חלק מן הסכום הנתבע בתביעה זו. אני סבור אם כן כי ניתן לראות במסמך ת/1 משום הודאה שהיא למצער הודאה חלקית בזכות המשיבה כמשמעותה בסעיף 9 לחוק ההתיישנות. ככל שחובו של המבקש למשיבה עלה על הסך המוצהר בת/1 כחוב, רשאי המבקש להוסיף ולטעון להתיישנות ובנקודה זו ניתנת לו רשות להתגונן, ככל שיש בכך צורך.

8.נקודה נוספת השנויה במחלוקת נוגעת לאופן זקיפת תשלומי המבקשים על ידי המשיבה. מטיעוני הצדדים עולה כי אין חולק ששולם למשיבה סך של 46,000 ₪ אולם כפי הנראה נזקפו תשלומים אלה לטובת חיובים אחרים ולא בהכרח לטובת החוב הנתבע בתיק. בתצהיר המבקש ג'מיל חסונה אין כל נתון ממנו עולה כי במועד התשלום היו חובות אחרים שלטובתם ניתן היה לזקוף את התשלומים ששולמו. המבקש טען וטענה זו לא נסתרה, כי במועד ביצוע התשלום נערכה בדיקה כוללת של החובות בגין "הבית" והסכום הועמד על 46000 ₪ ששולם ב-46 תשלומים בסך 1000 ₪ כל אחד.

אכן, סעיף 3 לחוק הרשויות המקומית (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"ם – 1980 מחייב רשות המקומית לזקוף תשלום ששולם על ידי נישום שלו מספר חובות לרשות, תחילה לטובת החיוב המוקדם ביותר בתוספת תשלומי הפיגורים עליו וכן הלאה לפי סדר זה. ואולם, זאת רק מקום בו קיימים לנישום מספר חובות בעת התשלום. בענייננו לא ברור מן התצהיר – והחקירה הנגדית לא סייעה להבהיר את הסוגייה– האם במועד ביצוע התשלומים היו למבקשים חובות נוספים שאפשרו למשיבה לזקוף את התשלומים לטובת חיובים מוקדמים מאלה שלטובתם לכאורה בוצע התשלום. אני סבור כי לצורך בדיקת נקודה זו יש ליתן למבקשים רשות להתגונן.

לאור כל האמור ניתנת למבקשים רשות להתגונן בטענת ההתיישנות בהסתייגות המפורטת בסעיף 7 לעיל ובטענה כי זקיפת התשלומים ששילם למשיבה בסך 46,000 ₪ לא הובאה בחשבון במסגרת החוב נשוא התביעה. התצהיר התמך בבקשה ישמש ככתב הגנה. התיק יועבר למנ"ת שיקבע מועד לקדם משפט.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ב, 17 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: