לוגת יזמות ובניה בע"מ נ' ב.ס.ד הבית השלישי בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט ז' ימיני): האחת – החלטה מיום 28.11.13 הקובעת כי אין מקום לעיין מחדש בהחלטה מיום 4.11.13 בה נדחתה בקשת המבקשת להוציא חוות דעת מומחה שהוגשה על ידי המשיבה מתיק בית המשפט; השנייה – החלטה מיום 18.12.13 בה נדחתה בקשת המבקשת להוספת חוות דעת מומחה מטעמה.

2.רקע - בקצרה

החלטות בית משפט קמא ניתנו במסגרת תביעה כספית שהגישה המשיבה נגד המבקשת, על סך 2.5 מיליון ₪, ותביעה שכנגד שהגישה המבקשת נגד המשיבה ע"ס 1.5 מיליון ₪. הרקע לתביעות הינו הסכם בכתב שנערך בין הצדדים לביצוע עבודות בשני בניינים רבי קומות בעיר לוד, ושאלת תקפותו של הסכם נטען שנערך בעל פה בין הצדדים במועד מאוחר להסכם בכתב.

ביום 4.11.13 התקיים דיון הוכחות בבימ"ש קמא, במסגרתו נדחתה בקשת המבקשת להוציא את חוו"ד המומחה מטעם המשיבה מתיק ביהמ"ש, ובסופו נקבעו מועדים להגשת סיכומים (בינתיים הוגשו סיכומים מטעם המשיבה, טרם הוגשו סיכומי המבקשת וסיכומי תשובת המשיבה).

כשלושה שבועות לאחר מועד הדיון הגישה המבקשת את בקשותיה בבימ"ש קמא, לעיון מחדש בהחלטה מיום 4.11.13 ולהוספת חוו"ד מומחה מטעמה.

המבקשת טענה כי לאחר דיון ההוכחות מיום 4.11.13 היא ערכה בדיקות לגבי המומחה מטעם המשיבה, ורק אז התברר לה שלא קיים מומחה בשם זה בארץ, וכי מדובר במתחזה. לפיכך ביקשה להגיש חוות דעת של מודד מוסמך מטעמה.

בימ"ש קמא, כאמור, דחה את בקשותיה של המבקשת. בימ"ש קמא מצא שאין מקום לעיין מחדש בבקשה להוציא מהתיק את חוו"ד המומחה מטעם המשיבה. לעניין הבקשה לצירוף חוות דעת נקבעו ארבעה טעמים עיקריים לדחייתה: השלב בו הוגשו הבקשות – לאחר שלב ההוכחות ולפני הגשת הסיכומים; אי צירוף תצהיר לבקשה; איזון הנזק מול תועלת – מחד גיסא המבקשת לא הצביעה על נזק שייגרם לה אם לא תתקבל חוות הדעת מטעמה, ובכל מקרה אין בחוות הדעת לתרום תרומה ממשית לבירור התביעה, ומאידך גיסא קבלת חוות הדעת תפתח את הליך ההוכחות מחדש.

3.טענות המבקשת

המבקשת ביקשה רשות לערער על שתי ההחלטות. בבקשה טוענת המבקשת כי דחיית הבקשה לעיון מחדש לא נומקה כלל, למרות שהתגלתה עובדה חדשה והיא שאין מודד בשמו של המודד מטעם המשיבה או בשם דומה לו.

לעניין דחיית הבקשה לצירוף ראיה חדשה נטען כי לא ייתכן מצב בו החישובים בתיק ייעשו על פי חוות דעת של מתחזה. לטענת המבקשת מדובר בנסיבות מיוחדות – טענה לתרמית - ובירור האמת גוברת במקרה שכזה על הפרוצדורה.

בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגישה המבקשת בקשה למתן צו ארעי להקפאת ההליך בבימ"ש קמא עד למתן החלטה בערעור.

4.דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף ללא צורך בתגובת המשיבה.

מדובר בהחלטות ביניים הנוגעות לסדרי דין ואופן ניהול ההליך על ידי בימ"ש קמא, הנהנה משיקול דעת רחב בעניינים שעין אלה, והלכה היא שערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות מסוג זה (ראו לעניין זה Michael Wilson & Partners Ltd נ' סינרג'י כבלים בע"מ ואח' (10.3.09), רע"א 9726/11 הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של י-ם נ' סלאח (12.1.12)).

אך גם לגופם של דברים, החלטת בימ"ש קמא בעניין הוספת ראיה חדשה מנומקת היטב ולא מצאתי מקום להתערב בה. זאת הן לנוכח המועד בו הוגשה הבקשה והאפשרות שהיתה למבקשת להגישה קודם לכן, הן לנוכח העדר תצהיר והן לנוכח בחינת הנזק מול התועלת בהיעתרות לבקשה אשר מטה את הכף לעבר דחייתה, כפי שפרט בימ"ש קמא בהחלטתו.

לעניין הבקשה לעיון מחדש, אכן מן הראוי היה שדחיית הבקשה תנומק לגופה. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, לנוכח שיקול הדעת הרחב שניתן לערכאה הדיונית בסוג זה של בקשות ולנוכח התוצאה שאינה בלתי סבירה בשלב בו הוגשה הבקשה, לא מצאתי מקום להורות אחרת.

יודגש, כי טענות המבקשת לתרמית הן מסוג הטענות שהנטל להוכיחן כבד יותר והן כשלעצמן דורשות חקירות.

אין מניעה, כי הצדדים יתייחסו לסוגייה זו במסגרת הסיכומים, ובית המשפט יתייחס אליה ביתר פירוט במסגרת פסק הדין.

מטעם זה גם לא מצאתי שדחיית הבקשות על ידי בימ"ש קמא פוגעת במבקשת במידה כזו שלא ניתנת לריפוי. שהרי פתוחה הדרך בפני המבקשת להעלות טענותיה אלה בערעור על פסק הדין הסופי, אם יוגש.