לוגר נ' שפיר ואח'

פסק דין

1. תאונת דרכים מיום 26.2.10 ברח' שמחה ארליך, סמוך לפינת רח' בן עמי, בנתניה.

במקום זה רח' ארליך הוא חד סטרי, ובו שני נתיבי נסיעה.

התובע פנה מרח' בן עמי שמאלה לרח' ארליך, על פי מופע של אור ירוק ברמזור.

התובע טוען כי אותה עת פנה רכב הנתבע 1 (להלן: הנתבע) אל רח' ארליך, מהכיוון הנגדי, ברח' בן עמי. במקום זה מוצב תמרור: האט ותן זכות קדימה, כיוון פנייתו של הנתבע (תרשים ת/ 1). התובע טוען כי הנתבע לא נתן לו את זכות הקדימה כנדרש, וכתוצאה מכך התנגשו כלי הרכב ברח' ארליך, צמוד לצומת שני הרחובות, במקום שהתובע סימן X על גבי התרשים ת/ 1. התובע טוען כי הנתבע פגע עם החלק הקדמי-שמאלי של רכבו בצד ימין של רכב התובע, בערך באמצע שתי הדלתות.

2.הנתבע הוא מורה נהיגה, ובעת התאונה נהגה תלמידה ברכב לימוד הנהיגה. הנתבע טוען כי רכבו פנה ימינה, מרח' בן עמי לרח' ארליך, כדקה וחצי לפני התאונה. לדבריו, התלמידה צייתה לתמרור שבמוצא רח' בן עמי, כיוון נסיעתם. רכבם השלים את הפנייה ימינה לרח' ארליך ונסע מרחק של 50 - 60 מטרים ברחוב זה. בשלב זה הבחין הנתבע ברכב התובע, שפנה שמאלה אל רח' ארליך ונסע בו בנתיב השמאלי, במקביל לרכב הנתבע (התרשים נ/ 1). התובע נסע מהר יותר מרכב לימוד הנהיגה והקדים אותו, אך לפתע "חתך" ימינה והתנגש בו. הנתבע טוען כי מקום הפגיעה ברכב התובע לא היה באמצע צידו הימני, אלא בפינה הימנית-קדמית שלו, שעמה התנגש בפינה השמאלית-קדמית של רכב הנתבע.

התובע טען כי רכבו לא נפגע כלל בפינתו הימנית-קדמית, אלא באמצע חלקו הימני, כפי שתועד גם בחוות דעת השמאי מטעמו.

3.בחקירתו הנגדית אישר התובע כי פנה ימינה בהמשך רח' ארליך, אך לטענתו פנייה זו היא במרחק של 100 - 150 מטרים ממקום התאונה. התובע עמד על טענתו כי התאונה אירעה ממש סמוך לצומת הרחובות בן עמי וארליך, ולא במרחק של כ- 50 מטרים משם, כטענת הנתבע, וטען כי אין זה נכון שהוא "חתך" לפתע מהנתיב השמאלי אל הנתיב הימני, בתוך רח' ארליך. לדבריו, הוא פנה שמאלה אל הנתיב הימני ברח' ארליך, ולא אל הנתיב השמאלי.

נציג הנתבעת 2, חב' הביטוח איילון, עימת את התובע עם כך שפנייתו שמאלה אל הנתיב הימני ברח' ארליך היתה שלא כדין, וכי היה עליו לפנות אל הנתיב השמאלי באותו רחוב. התובע השיב על כך, כי לפני פנייתו שמאלה הוא עמד בנתיב הימני מבין שני נתיבים לפנייה שמאלה, שברח' בן עמי (התצלום ת/ 2), ועל כן, בפנייתו שמאלה היה עליו להשתלב בנתיב הימני שברח' ארליך, שהוא כאמור חד סטרי, ולא בנתיב השמאלי באותו רחוב. גם על פי גירסת התובע אירעה ההתנגשות בנתיב הימני שברח' ארליך, אך התובע טוען כי הוא פנה אל אותו נתיב כדין, ואילו הנתבע לא נתן לו את זכות הקדימה, כשפנה מרח' בן עמי ימינה אל רח' ארליך.

לשאלה מדוע נערכה בדיקת השמאי מטעמו רק כחודשיים וחצי לאחר התאונה השיב התובע כי ניסה להגיע לפשרה עם הנתבע, ועל כן התעכבה בדיקת השמאי. הוא הצהיר כי במהלך תקופה זו לא אירעה תאונה נוספת לרכבו.

4.לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי במוצגים ובחוות דעת השמאי, אני מעדיפה את גירסת התובע, שהיא סבירה בעיני יותר מגירסת הנתבע. התובע צודק בטענתו כי היה עליו לפנות לנתיב הימני שברח' ארליך, בהתחשב בשני הנתיבים לפנייה שמאלה אשר ברח' בן עמי, ובהיותו של רח' ארליך חד סטרי. התובע התכוון לפנות ימינה לאחר נסיעה של כ- 150 מטרים ברח' ארליך, ועל כן סביר שלפני הפנייה שמאלה לרחוב זה הוא יעמוד בנתיב הימני מבין הנתיבים לפנייה שמאלה, ברח' בן עמי, ומשם יפנה אל הנתיב הימני שברח' ארליך, ולא אל הנתיב השמאלי. לו אמנם נסע התובע במקביל לרכב הנתבע, ברח' ארליך, ואף הקדים בנסיעתו את רכב הנתבע, אזי לא הוצג כל טעם שיגרום לו לסטות לפתע מהנתיב השמאלי אל הנתיב הימני, כאשר רכב הנתבע מצוי שם, במקביל אליו, והמקום שבו התכוון לפנות ימינה מרוחק כ- 100 מטרים מהמקום שבו לטענת הנתבע אירעה ההתנגשות.

גירסתו של התובע נתמכת אף בחוות דעת השמאי מטעמו. על פי חוות הדעת הצריכה פגיעת התאונה יישור של הדלת הקדמית-ימנית ברכב התובע והחלפה של הדלת האחורית-ימנית.

הדבר מצביע על כך שלא זו בלבד שהפגיעה היתה במרכז צידו הימני של רכב התובע, ולא בפינתו הימנית, כגירסת הנתבע, אלא אף שהפגיעה החמורה יותר היתה בדלת האחורית-ימנית, ולא בדלת הקדמית. הדבר תומך בגירסת התובע, כי רכב הנתבע התנגש בו לאחר שהשלים כמעט את פנייתו שמאלה אל רח' ארליך.

5.על פי האמור, אני מקבלת את התביעה.

אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 3,569 ₪ (הנזק ושכ"ט השמאי מגיעים אמנם כדי 3,682 ₪ אך התביעה הועמדה על סך 3,569 ₪). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.5.10 (מועד בדיקת השמאי) ועד לתשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע הוצאות המשפט בסך 400 ₪. אם לא ישולם סכום ההוצאות תוך 30 יום, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

6.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, ד' אייר תשע"א, 08 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: