לוגר נ' כהן

פסק דין

התביעה

בפניי תביעה כספית שעניינה חוב כספי שחב הנתבע, כך נטען, כלפי התובע בגין אי-תשלום מלוא התמורה בגין רכישת רכב.

עוד עותר התובע בגדרה של התביעה, לתשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב עבירות תנועה ודוחות חנייה שביצע הנתבע ברכב שרכש מן התובע, אך נותר רשום על שמו של התובע.

התובע פירט את מרכיבי התביעה כדלקמן: סך של 11,895, בגין החוב עבור קניית הרכב, סך של 1,206 בגין דוחות חנייה ששילם התובע במקום הנתבע לעירית תל-אביב וסך נוסף של 4,000 ₪ בגין חוב לעירית עפולה. סה"כ 20,511 ₪.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

אין חולק, כי בין הצדדים נכרת הסכם בעל-פה, לפיו העביר התובע לנתבע בחודש אוקטובר 1998 את החזקה והשימוש בטנדר מיצובישי (להלן: "הרכב") שנרכש ע"י התובע בליסינג, מסיבות השמורות עם התובע נותרה הבעלות בטנדר על שם התובע. עוד הוסכם, כי הנתבע ישלם לתובע את תשלומי הליסינג עבור הרכב, כל תשלום חודשי בסך 2,379, למשך 55 חודשים.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבע קיבל לידיו את הרכב ועשה בו שימוש. עוד אין חולק, כי בתקופת השימוש הנ"ל, נשלחו דוחות עבור חניה אסורה ועבירות תנועה (להלן: "הדוחות").

טענות התובע בתמצית

לשיטת התובע, הנתבע לא שילם לו את מלוא התמורה עבור רכישת הרכב ונותר חייב לו 5 תשלומים ממחיר הרכב (בפועל שילם הנתבע 50 תשלומים מתוך 55 תשלומים משווי הרכב).

בנוסף, נוצר לחובת הנתבע חוב בגין דוחות חנייה כלפי עיריית עפולה. משלא שילם הנתבע את דוחות החנייה, הטילה עיריית עפולה עיקול על מיטלטלין שבבעלות התובע בסך של 4,000 ₪. באשר לדוחות החנייה של עיריית תל-אביב, נטען כי התובע שילם לעירייה סך של 1,206 ₪ (מוצג ת/1).

התובע טוען, כי משהועברו החזקה והשימוש ברכב לידי הנתבע ומשעשה הנתבע שימוש בלעדי ברכב, עליו לשאת בתשלום דוחות החנייה שביצע עקב השימוש ברכב.

טענות הנתבע בתמצית

הנתבע מכחיש, מכל וכל, את טענת התובע כי הא חייב בגין קניית הרכב. הנתבע טוען, כי תימוכין לגרסתו, ניתן למצוא בעובדה שבוצעה העברת בעלות ברכב בתאריך 17.03, וחזקה על אדם שמבצע העברת בעלות של רכב, כי הוא קיבל את מלוא התמורה בגין כך. הנתבע צירף רישיון רכב המעיד על העברת הבעלות ברכב לידיו (מוצג נ/2).

באשר לדוחות החניה של עיריית תל-אביב, מודה הנתבע בחובתו לשאת בתשלומם. באשר לדוחות החנייה של עיריית עפולה, כופר הנתבע, מכל וכל, בחובתו לשלם מאחר ולגרסתו בתקופה הרלוונטית לא היה הרכב בשימושו הבלעדי וכי גם התובע עשה בו שימוש לסירוגין.

דיון ומסקנות

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע והנתבע. בעדותו, חזר כל צד על גרסתו.

לאחר עיון בכתובים ושקילת עדויות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל, בחלקה, כמפורט.

תשלום התמורה בגין הרכב

כאמור, אין מחלוקת כי בין הצדדים נכרתה עסקת מכר לרכב מסוג מיצובישי. הצדדים חלוקים בשאלה אם שולמה התמורה בגין עסקת המכר, אם לאו. הנתבע טוען, כאמור, כי אינו חייב מאומה לתובע, באשר שילם את מחיר הרכישה במלואו. התובע מכחיש וטוען, כי הנתבע נותר חוב בגין הקנייה.