לוגסי מ.ס. מוצרי בשר בע"מ נ' נצרים ניהול וישום בע"מ ואח'

החלטה

לא מצאתי בבקשה ובתגובה לתשובה בסיס לביטול פסק הדין מיום 2.11.10, שניתן בהיעדר התייצבות בא כוחו של התובע. טעמי בעניין זה יפורטו להלן.

ראשית, ולמען הסדר, יצויין, כי כותרתה של הבקשה שגויה, באשר מדובר בבקשה לביטול פסק דין ולא לביטול החלטה.

שנית, הבקשה אף אינה נתמכת בתצהיר כנדרש לתמיכה בעובדות הנטענות בה, ולא די בתצהיר אשר צורף לתשובה לתגובה כדי לרפא פגם זה. מעבר לכך, שמדובר בתצהיר לאקוני-'בג"צי', בלתי מספק, הרי שתצהיר זה אף מתייחס במפורש אך ורק לתמיכה בעובדות הנטענות בכתב התשובה לתגובה ואין בו כל התייחסות לעבודת הנטענות בבקשת הביטול עצמה.

שלישית, וזה העיקר, בקשת הביטול כוללת התייחסות אך ורק לטעמים אשר בבסיס איחורו של ב"כ התובעת לדיון. בעניין זה נטען לתקלה משרדית ברישום שעת הדיון ביומנו הפרקליט, לתקלה ברכבו בדרך לדיון ולמעבר בין היכל המשפט ברח' וייצמן לאולם בו התקיים הדיון בבית אסיה אשר הביא לעיכוב נוסף של מספר דקות.

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין, שניתן במעמד צד עליו לבחון שני טעמים אפשריים לביטול פסק הדין: ביטול מחמת הצדק וביטול מכוח שיקול דעת בית המשפט.

בעילה הראשונה, יעשה בית המשפט שימוש, כאשר לא היה רשאי כלל להחליט בהיעדרו של המבקש, וזאת בעיקר כאשר היעדרו של המבקש מהדיון נובע מאי זימונו כדין לדיון. במקרה כגון דא, רואים בפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, כעילה מספקת לביטול פסק הדין, ושאלת נכונותו של פסק הדין, לגופו של עניין, אינה רלוונטית.

אין חולק, כי אין זה המקרה העומד לפני.

בעילה השנייה, יעשה בית המשפט שימוש, כאשר בית המשפט מתבקש לבטל פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, קרי: המבקש זומן לדיון כדין, אך נמנע, מסיבותיו הוא או מטעמים כאלה ואחרים, מלהתייצב.

במקרה כגון זה, ביטול פסק הדין נתון, לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות, ובמסגרת הפעלת שיקול דעתו, על בית המשפט לבחון הן את הסיבות לאי התייצבותו של המבקש לדיון והן את סיכוייו של המבקש לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו בתיק העיקרי, היה ויוחלט לבטל את פסק הדין.

כאשר המבקש הינו התובע, יבחן בית המשפט מהם סיכויי הצלחתה של התביעה, וכאשר מדובר בנתבע, יבחן בית המשפט האם קיימת למבקש הגנה סבירה, אשר יכולה להביא, במידה ויתקיים דיון לגופו של עניין, לדחיית התובענה.

בין שני שיקולים אלה, מתקיימים יחסי גומלין ולפיהם ככל שטיעוניו הענייניים של המבקש חזקים ומושתתים על בסיס רחב יותר, כך יתייחס בית המשפט בסלחנות רבה יותר לנסיבות היעדרו של המבקש מהדיון. בע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופוביץ, פ"ד מז(4) 133(1993), קבע כב' השופט לוין:

"ככל שהתשובה לאחת השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת."

ודוק: מבין שני שיקולים אלה, זה הבוחן את סיכויי הצלחתן של טענות המבקש בתיק העיקרי, הוא השיקול העיקרי. הלכה היא, כי היה ויעלה בידי המבקש להצביע כי לטענותיו לגופו של עניין ישנם סיכויי הצלחה, הרי שבית המשפט ייעתר לבקשה ובגין אי התייצבותו לדיון, יסתפק בית המשפט בהטלת הוצאות על המבקש (ע"א 64/53 כהן נ’ יצחקי, פ"ד (ח) 395(.

אף אם נמנע המבקש להתייצב לדיון, תוך זלזול זדוני או רשלנות רבתי, אך יחד עם זאת, יש למבקש סיכויי הצלחה סבירים לגופו של עניין, יעדיף בית המשפט את תכלית עשיית משפט צדק על פני שמירה קפדנית ודווקנית על כללי הפרוצדורה (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה, ש' לוין, עורך); ע"א 32/83 אפל נ' קפח פ"ד לז(3) 431, 439-438).

כאמור לעיל, במקרה דנן, הסבריו של ב"כ הנתבע, נוגעים כולם לשאלת אי ההתייצבות לדיון ואין בהם כל התייחסות ממשית לשאלת סיכויי ההליך. בהעדר טיעון בעניין סיכויי התביעה, ממילא אין לבית המשפט אפשרות לבחון טיעון כאמור, והבקשה חסרה את נדבכה המרכזי. יצוין, כי אף במסגרת התשובה לתגובה אין התייחסות ממשית לשאלת סיכויי התביעה. כמובן, שלא די בטיעון בעלמא כי התובעת מעוניינת בהמשך ניהול ההליך.

לפיכך, איני מוצאת מקום לבטל את פסק הדין והבקשה נדחית.

אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"א, 09 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: