לוברסקי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשתו של המבקש לביטול פסילתו המנהלית לתקופה של 30 יום בגין ביצוע עבירת של נהיגה במהירות של 158 קמ"ש במקום 100 קמ"ש, עבירה מיום 19.2.11 .

במסגרת הבקשה ציין המבקש כי הוא זקוק לרישיונו לצורך פרנסתו, כי אשתו בהריון מתקדם, כי הקצין הפוסל לא התייחס למכלול העובדות הרלוונטיות ואין בהמשך נהיגתו כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך. במהלך הדיון בבקשה הרחיב המבקש וטען כי לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות נשוא כתב האישום, מהטעם שבצג מכשיר המדידה מסוג "דבורה" לא מופיע ה"טווח" בו נקלט רכב המטרה ומכאן שלא ניתן לקבוע כי הרכב בו הבחינו השוטרים הינו הרכב שאכן נקלט במכשיר המדידה, בפרט, כאשר מדובר בשעת חשכה שאז יכולת ההבחנה והשיוך של המפעיל מוגבלת עוד יותר. בנוסף טען כי מחומר הראיות לא ניתן ללמוד על "ניקיון" ממטרות בטווח של 50 מטרים משני צידי הכביש כמתחייב בפסיקה. עוד הוסיף, כי לא קיימת לגבי מכשיר הדבורה חזקת אמינות וחזקת תקינות מנהלית. לטענתו לא נוצרה "מסה קריטית" בפסיקה ביחס למכשיר מדידה זה ולא ניתן להסתמך על תוצאות המדידה - לא בהליך מקדמי של בקשה לביטול פסילה מנהלית ולא במסגרת שמיעת התיק העיקרי.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. אשר לטענות הנאשם, טענה כי דינן להתברר במסגרת שמיעת התיק העיקרי.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי את האמור בבקשה וטענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה להדחות.

בשלב זה די בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

מחומר החקירה עולה כי רכבו של המבקש אשר נסע לפני הניידת נמדד באמצעות מכשיר הדבורה, היה בודד בכיוון נסיעתו ובשדה הראייה של המפעיל ובטווח המדידה של המכשיר לא היו רכבים נוספים. המפעיל מילא זיכרון דברים להפעלת המכשיר ונראה כי המדידה בוצעה כנדרש.

המבקש עצמו לא תמך בקשתו בתצהיר ולא הציג עובדות אחרות. תגובתו במעמד קבלת הדו"ח היתה: "אני נוסע כמו שצריך . תגובה שנייה: אני מצטער". המבקש לא חלק על אופן הפעלת המכשיר וטענותיו במסגרת הבקשה התמקדו באפשרות שהיו באזור מטרות נוספות ובחוסר יכולתו של המפעיל לשייך בין רכב המטרה שנקלט במכשיר לזה שראו עיניו.

טענות עובדתיות אלו, ככל שתהיינה מהותיות, דינן להתברר במסגרת שמיעת התיק העיקרי באמצעות חקירת המפעיל.

אשר לטענות הנוגעות לחזקת האמינות והתקינות המנהלית, סוגיות אלו אינן צריכות להיות מוכרעות במסגרת בקשה לביטול פסילה מנהלית ודינן להיות מוכרע במסגרת התיק העיקרי.

לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

המבקש מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1996 ולחובתו נרשמו 38 הרשעות תעבורה קודמות מתוכן 10 הרשעות בעבירות מהירות. מדובר בעבר מכביד. המהירות בה נמדד המבקש גבוהה באופן משמעותי מהמהירות המותרת ויש בנהיגה במהירות זו כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך ואת המבקש עצמו.

עיינתי בטופס השימוע ובהחלטת הקצין הפוסל ולא מצאתי כי נפל בהחלטתו כל פגם.

בנסיבות אלו הבקשה נדחית. המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר א תשע"א, 28 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: