להואני נ' חברת פלאפון תקשורת בע"מ ח.פ. 511076572

פסק דין

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.התובע, מהנדס מכונות העובד בחברת הייטק ידועה, גילה יום אחד כי כרטיס החיוב שברשותו מחויב בתשלומים לטובת הנתבעת, אץ רץ למשרדי הנתבעת, וזו הודיעה לו כי כביכול הוא ביצע אצלה ביום 1.8.2012 עסקה בה רכש שלושה מכשירי טלפון חכמים ומחשב נייד והתחייב התחייבויות שונות בשווי של כ- 40,000 ₪- סכום שנפרס ל- 36 תשלומים. לאחר בירור, הסתבר כי מאן דהוא התחזה לתובע, הציג תעודת זהות שלו (נטען על ידי הנתבעת כי התובע ציין בפניה כי אבדה לפני זמן רב), זייף את חתימתו והתקשר עם הנתבעת בעסקה האמורה.

2.לאחר שהנתבעת ביררה את הענין והבינה כי אכן בבסיס העסקה מעשה התחזות מרמה וזיוף, ביטלה את העסקה וזיכתה את התובע בסכומים בהם הוא חויב. הנתבעת טענה כי העסקה בוצעה לאחר שאדם הזדהה כתובע והציג תעודת זהות שלו, שעותק ממנה צורף לכתב ההגנה, וכי בנסיבות אלה, אין להטיל עליה אחריות כלשהי משלא הפרה חובה כלשהי.

3.בכתב התביעה טען התובע כי על הנתבעת לפצות אותו מאחר והיא התרשלה והפרה חובות כלפיו בין היתר בכך שלא שמרה על סודיות המידע המצוי ברשותה הנוגע לתובע, חשפה את פרטיו האישיים לרבות פרטי כרטיס האשראי שלו, ולא הקפידה כי נתוניו לא יועברו לצדדים שלישיים שעשו בהם שימוש, ובכך אפשרה, במעשיה ובמחדליה, לכך שתבוצע עסקה בשמו ותוך שימוש בפרטיו. יצוין כי ברקע טיעון זה, העובדה כי התובע קיבל שירותים של גלישה לאינטרנט באמצעות הנתבעת, ומכאן שפרטיו ופרטי כרטיס החיוב מצויים אצלה. באותו כרטיס חיוב נעשה שימוש לתשלום בגן העסקה שנרקמה תוך מעשה הזיוף והמרמה. כן טען התובע כי הנתבעת התרשלה בכך שלא דקדקה בביצוע העסקה ואילו הייתה מקפידה יותר, העסקה לא הייתה נרקמת תוך מעשה המרמה האמור.

4.לאחר הגשת התביעה, עדכן התובע את בית המשפט בהודעה מתאימה כי הנתבעת זיכתה אותו בכל התשלומים שבהם חויב (הזיכוי נעשה ביום 13.5.2013, מספר ימים לפני הגשת התביעה) ועל כן תביעתו הנה בגין הנזקים ועוגמת הנפש. לאחר תום הדיון, הוסיף התובע והגיש מסמכים ובהם פרטים לגבי פניותיו לנתבעת וכן לגבי ההוצאות שהוציא.

דיון והכרעה

5.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובשים לב לכך כי העסקה בוטלה והסכומים בהם חויב התובע בגין העסקה שבוצעה בשמו במרמה הושבו לו, לא ראיתי לפסוק לתובע סכום כלשהו, למעט חיוב הנתבעת בהוצאות. אפרט את הנימוקים:

6.אין חולק כי העסקה שנרקמה ובמסגרתה חויב כרטיס החיוב של התובע במספר חיובים, היתה פרי מעשה מרמה וזיוף חמור. מאן דהוא ניגש למשרדי הנתבעת כשבידו תעודת זהות שהתובע ככל הנראה איבד לפני זמן רב, התקשר עם הנתבעת בעסקה שבמסגרתה קיבל מכשירים יקרי ערך. יחד עם זאת, לא הובאו בפניי ראיות מספקות שיש בהן כדי להוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת כי הנתבעת הייתה מעורבת במעשה המרמה לא כל שכן כי לה או למי מנציגיה הייתה יד במעשי המרמה והזיוף או כי היתה שותפה למעשה הזיוף.

7.על סמך הנתונים והמסמכים שהונחו לפני, לא ניתן לקבוע כי הנתבעת התרשלה בעת ביצוע העסקה, או שמעשיה ומחדליה הם שהביאו לכך שהעסקה תצא אל הפועל, או כי היא זו שגרמה לחשיפת פרטיו לרבות פרטי כרטיס החיוב המצוי ברשותה. יש לזכור כי בבסיס הדברים מצב בו אדם, שזהותו אינה ידועה לא לתובע ולא לנתבעת, הזדהה בשם התובע, הציג תעודת זהות וקיבל במרמה מכשירי טלפון וציוד יקר ערך מהנתבעת. בנסיבות אלה, ובהעדר נתונים וראיות המצביעות על מעורבות מי מנציגי הנתבעת במהלכים הקשורים בעסקה, אין בידי לקבוע כי הנתבעת הפרה חובה כלשהי כלפי התובע.

אין בידי לקבל את טיעונו של התובע כי משחויב כרטיס האשראי שלו משמעות הדבר כי נציגי הנתבעת חשפו את פרטיו האישיים, שלא כדין, ואפשרו ביצוע העסקה. ראשית, כלל לא ברור באיזה אופן חויב כרטיס החיוב של התובע ומניין הושגו הנתונים. שנית, האדם שהתחזה בשמו של התובע הצטייד בתעודת זהותו ולא מן הנמנע כי הוא קיבל מידע כזה או אחר בעקבות התחזותו כתובע.

8.בכתב ההגנה נטען כי נציגת הנתבעת אשר טיפלה בעסקה פוטרה בעקבות גילוי דבר העסקה. פרט זה לא צוין בכתב התביעה, הנתבעת ציינה אותו בכתב ההגנה, ומשם ככל הנראה נודע לתובע עליו. אין בנתון זה, לבדו, כדי לבסס אחריות כלשהי על הנתבעת, כלל לא ברורות נסיבות פיטוריה ובמה היא נחשדה, אם נחשדה בדבר מה. אוסיף בהקשר זה כי התובע הגיש תלונה במשטרה, ובדיון שבפניי הוא ציין כי המשטרה סגרה את תיק החקירה.

9.התובע ביקש לבסס אחריות הנתבעת על מסמכי ההתקשרות של העסקה שנמסרו לו על ידי הנתבעת שחלקם מחוק ואינו קריא. אין בטיעון זה כדי לבסס אחריות על הנתבעת. אמנם, חלק מהמסמכים שקשורים לעסקה מחוק ואינו קריא, אולם לא ברור ממה הדבר נובע, האם הוא נובע מכשל בסריקת המסמכים, במשלוחם או בהדפסתם, ומכל מקום, כלל לא ברור מה הרלוונטיות של אותם פגמים משאין עוד מחלוקת כי העסקה וההסכמות שבבסיסה בוטלו ואינם תקפים עוד.

10.אין לכחד, לתובע נגרם מפח נפש מעצם הידיעה כי מאן דהוא גנב את זהותו, עשה בשמו עסקאות וחייבו בחיובים שונים, וכי נגרמו לו הוצאות בגין הצורך לטפל בעניין. נראה שגם שמו שלו התובע נפגע, הוכתם ונכרך עם מי שאינם מקיימים את התחייבויותיהם ואינם משלמים את חובותיהם. יחד עם זאת, לא הוכח בפניי כי נזקים אלה היו כתוצאה ממעשים או מחדלים של הנתבעת. מכאן, שדין התביעה להידחות.

11.סוף דבר, לא ראיתי לקבל את תביעת התובע ותביעתו נדחית בזאת.

חרף דחיית התביעה, ראיתי לחייב את הנתבעת בהוצאות. דבר גילוי העסקה היה בשלהי שנת 2012, ורק בחודש מאי ש.ז., בחלוף כחמישה חודשים, ראתה הנתבעת לזכות את התובע בגין הסכומים בהם חויב ולבטל את ההתקשרות, ולמעשה הדבר היה בסמוך מאד להגשת התביעה. הוכח לפני כי במהלך תקופה זו פנה התובע לנתבעת פעמים רבות וכנראה רק לאחר שנשלחה טיוטה של כתב התביעה לנתבעת (ראו המסמך מיום 10.5.2013 שצורף לבקשה לצירוף מסמכים) פעלה הנתבעת והשיבה את הסכומים לתובע.

אני מחייב אפוא, את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך של 1000 ₪. ההוצאות ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן- ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד תשלומם המלא בפועל.

ניתן לערער על פסק הדין ברשות בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום ואישור מסירה.

ניתן היום, ז' כסלו תשע"ד, 10 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: