להואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה לב הגליל

החלטה

לפני בקשה "לביטול ו/או עיכוב צו הריסה מינהלי" שהוצא ביום 30.4.2013 ועניינו בנייה בגוש 19353, חלקה 97 בעראבה.

הצו מתייחס לבניה המורכבת משתי יחידות דיור, בשטח של 200 מ"ר כל אחת, ללא היתר ובתוך תחום דרך מתוכננת לפי תוכנית מס' ג/20070 שהוחלט על הפקדתה בתנאים בוועדה המחוזית. עפ"י הצו, מצב הבנייה ביום הבדיקה : יציקת רצפה מבטון, טפסנות עמודים וקירות מסביב למבנה ללא יציקה (להלן: "הבנייה" ו/או "המבנה").

לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה, נחה דעתי לדחותה אף מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים וזאת בהתאם לסמכותי בתקנה 4 (ב) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), תש"ע – 2010. אנמק;

הסמכות למתן צו הריסה מינהלי מעוגנת בסע' 238א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, לפיו "הוקם בניין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בניין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק ובלבד ...".

סמכותו של ביהמ"ש לביטול צו הריסה מוסדרת בסע' 238א (ח) לחוק, המורה כי "לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

בנוסף לשתי עילות אלה, נקבע בפסיקה כי בימ"ש מוסמך לבטל צו הריסה מינהלי גם במקרה שבו נפל פגם חמור העושה את הצו לבטל.

בענייננו, המבקש לא הצביע על כל עילה לעיכוב ו/או ביטול הצו. המבקש מודה כי הבניה נשוא הצו בוצעה ללא היתר בניה כדין, לא טען שהגיש בקשה למתן היתר בניה ואף ציין בסעיף 6 לבקשה כי הוא ציפה לקבל קנס על בנייה ללא היתר!

המבקש גם לא טען כי מדובר בבניין שהושלם (עובדה מוגמרת) או כי מדובר בבנייה ישנה ואין בפני כל טענה לפגם שנפל במתן צו ההריסה.

הנימוק היחיד שבעטיו מבוקש לבטל את הצו נוגע לחוקיות התוכנית, החלה על החלקה. המבקש טען, בהקשר זה, כי רכש את החלקה לאחר שבדק כי כל החלקות בגוש 19353 יכנסו לתוכנית מאושרת והוא הופתע מכך שעפ"י התוכנית שהופקדה, בחלקה שבבעלותו עוברת דרך שחוצה את החלקה. לטענתו, השינוי בוצע ללא ידיעתו, ללא פרסום ומבלי שהוזמן לישיבה כלשהי בוועדה ומכאן החליט לבנות באמצע החלקה על מנת שימנע ביצוע הדרך כפי שתוכננה.

על פני הדברים נראה כי טיעון זה לאו טיעון הוא, שכן ככל שיש למבקש טענות כלפי התוכנית עליו לפנות בהליך המתאים ולא לעשות דין לעצמו ולבנות בניגוד לה וללא היתר. המבקש למעשה בחר להקים את המבנה, הלא חוקי, כדי לסכל את התוכנית ולקבוע עובדות בשטח ובנסיבות אלה הרי שאין כל עילה לביטול הצו ואין לו להלין אלא על עצמו.

לאור המקובץ, אין בנימוקי הבקשה כדי להקנות עילה לביטול הצו ואני מורה על דחייתה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ותודיע לב"כ המבקש על תוכנה.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: