לדרמן נ' מנשירוב ואח'

החלטה

הבקשה והתובענה :

1.בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי בתיק זה ביום 20.10.2010, בהעדר הגנה (להלן: "פסק הדין"), לפיו הוריתי כי המוטב להערת האזהרה הרשומה לטובת סבטלנה מנשירוב, שהינה המשיבה מס' 1 בתובענה (להלן: "סבטלנה"), לגבי דירת המגורים הנמצאת ברח' יהודה הלוי 2/6 קרית ים, הידועה כחלקה 515, תת חלקה 5 בגוש 10444 (להלן: "הדירה"), הינו הנתבע מס' 2 בתובענה – אבי מנשירוב (להלן: "אבי"), שהינו בנה של סבטלנה. (למען הנוחות יכונו, להלן, אבי וסבטלנה יחדיו, בשם "הנמענים").

התובענה הוגשה נגד סבטלנה ונגד מי שלכאורה מכרו לסבטלנה את הדירה – טובי חיים ואליהו, הם הנתבעים 2 ו- 3 בתובענה.

בתובענה, המבוססת בין היתר על דברים שנאמרו ע"י אבי והוקלטו ע"י המשיב שהינו התובע (להלן: "המשיב"), נטען שהדירה שייכת, למעשה, לאבי אולם נרשמה על שם אימו סבטלנה, במטרה למנוע מנושים, ובכללם המשיב, להיפרע מאבי את אשר הוא חייב להם.

טענות סבטלנה :

2.סבטלנה טוענת שהיא כלל אינה יודעת לקרוא עברית, שהיא ואבי לא קיבלו את כתב התביעה, שהם אינם מתגוררים בכתובות המצויינות באישורי המסירה כמקומות בהם בוצעו המסירות, הם אינם חתומים על אישורי המסירה והיא אף איננה יודעת מיהו אותו "מורשה", אשר חתם עליהם בשמם.

לטענתה, היא ואבי מתגוררים ברח' פינסקר א'16, בעוד שעל פי אישורי המסירה, המסירה לה בוצעה ברח' סוקולוב 16, שם אין היא מתגוררת ואילו המסירה לאבי בוצעה ברח' פינסקר 26, בעוד שברח' פינסקר כלל לא קיים בית מס' 26.

3.עוד טוענת סבטלנה, כי לו היתה מקבלת את כתב התביעה אין ספק שהיתה מגישה כתב הגנה, מאחר שהתביעה לא הוגשה אלא בעקבות בקשתה שהגישה ללשכת ההוצאה לפועל (במסגרת תיק שפתח המשיב לשם גביית חובו מאבי), לביטול עיקול שהוטל על זכויותיה בדירה (היינו – על הערת האזהרה הרשומה לטובתה על הדירה) ואין זה הגיוני שהיא תבקש לבטל את העיקול אולם לא תתגונן נגד תביעה המנסה לנשל אותה מזכיותיה בדירה.

לטענתה, יש לה עילת הגנה טובה הראויה להישמע ובאשר לדברים שנאמרו ע"י אבי והוקלטו טוענת היא, כי הוא לוקה בנפשו ודבריו אינם אלא פנטזיות, כפי שעולה מחלק מהדברים שאמר באותה שיחה. לתצהירה צורפו מסמכים רפואיים מהם עולה, לכאורה, שאבי סובל מבעיות נפשיות שאין זה המקום לפרטן.

טענות המשיב :

4.בתגובתו טוען המשיב, שבעבר הוא לא הצליח לבצע מסירות לנמענים וכי בכל פעם הם מציינים כתובות אחרות, כאשר אחת הכתובות שציינה סבטלנה עצמה (בתצהיר שהגישה בענין אחר וצורף על ידו לתגובתו), היא פינסקר 16.

עוד טוען הוא, כי עובד דואר ישראל מכיר את התושבים וחזקה עליו שהוא ידע לבצע את ההמצאות כדין, כפי שעולה מאישורי המסירה, לאחר שוידא את זהות המקבל או מי מטעמו.

לגופה של התביעה טוען הוא שמדובר בתביעה מוצקה, הנתמכת בראיות של ממש.

דיון והכרעה :

5.דין הבקשה להתקבל, מחובת הצדק, שכן המשיב לא הוכיח שהמסירות לנמענים בוצעו כדין.

באישורי המסירות לנמענים כתוב, שהמסירות בוצעו לאדם שהינו מורשה שלהם, אולם לא ניתן לקרוא את שמו. עם זאת, נראה על פי החתימות, כי מי שחתם על שני האישורים הינו אותו אדם. על פניו נראה הדבר תמוה, שכן המסירות בוצעו, על פי הכתוב באישורי המסירה, בשתי כתובות שונות.

6.לא קיימת חזקה לפיה עובד הדואר ידע היכן מתגוררים הנמענים וביצע את המסירות לאותו אדם, לאחר שבדק שהוא מורשה של הנמענים. ללא תצהיר מטעם עובד הדואר שביצע את המסירות לא ניתן לקבוע כך ותצהיר כזה לא הוגש.

אמנם, בתצהיר שערכה סבטלנה (אשר צורף לתגובת המשיב), נכתב שהיא מתגוררת ברח' פינסקר 16, אולם צורף רק הדף הראשון של התצהיר, ללא אישור עורך הדין ולא ניתן לדעת מתי נערך התצהיר. לענין זה חשיבות שהרי קיימת אפשרות (שלא נשללה ע"י המשיב), שהיא גרה בעבר בכתובת זו, אך לא גרה בה עוד כאשר בוצעה המסירה.

בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע שהמסירות בוצעו כדין ולפיכך יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.