לדני נ' פרויקט

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 3.8.12 שבה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבע.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

א. תיקון לרכב 1,450 ₪

ב. 500 ₪

ג. הוצאות 500 ₪

סה"כ 2,450 ₪.

על פי האמור בכתב התביעה התובעת חנתה את רכבה במתחם החניה של "ביג" בנתניה. הרכב ספג פגיעה כאשר הנתבע נסע אחורה מבלי תשומת לב.

עולה מכתב התביעה שלנתבע לא היה זמן להתעכב וכאילו בעלי הדין נפרדו מבלי להחליף פרטים כמקובל אם כי התובעת רשמה את מספר הרישוי של רכב הנתבע.

2.בעדותה בבית משפט שינתה התובעת את עמדתה וטענה שעמדה לצאת מהחניון ו"הנאשם (הכוונה הנתבע) החנה באדום לבן ויצא ברוורס באלכסון. הוא חסם את נתיב הנסיעה שלי. אני ראיתי אותו יוצא, עצרתי כדי לתת לו לעצור, ראיתי שהוא פגע בי בגלל שהוא יצא באלכסון" (עמ' 1 שורות 11-13).

3.רכב התובעת לא נבדקה על ידי שמאי אלא ביום 27.8.12, הרכב לא תוקן בפועל אלא נמכר על ידי התובעת זמן מה אחרי התאונה תמורת 32,000 ₪ - יודגש כי ערך הרכב על פי דוח השמאי היה 49,000 ₪.

4.הנתבע טוען נמרצות שהוא לא גרם לתאונה ואף אם טענה זו לא מתקבלת הרי לא נגרם לרכב התובעת הנזקים המפורטים בדוח השמאי.

הנתבע מסר לבית המשפט שאין כל אמת בטענת התובעת כאילו שלא היה לו זמן להחליף פרטים. הספיק הנתבע לצלם את כלי הרכב אחרי התאונה ועל פי הרישומים עברו לפחות 8 דקות בין הצילום הראשון ועד האחרון. מה עוד שרואים בתמונה שהצדדים עומדים בשלווה במקום והתובעת אף מחזיקה בידה רישיון הנהיגה של הנתבע.

לגופו של ענין, הנתבע טוען שהחל לנסוע אחרי שהוריד את בתו ליד המדרכה ואז רכב התובעת הגיע מאחור ופגע ברכבו – כנראה תוך ניסיון להחנות במקום.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכי התיק החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. על מנת לזכות בתיק על התובעת להוכיח: א: שהתאונה נגרמה עקב מעשה או מחדל רשלני של התובע, וב: שכתוצאה מהתאונה נגרמו לה הנזקים שמפורטים בכתב התביעה.

2. אף אם אקבל גרסת התובעת לגבי נסיבות התאונה, היא לא הצליחה להוכיח שנגרמו לה את הנזקים הנטענים.

3.חלפה תקופה של למעלה מ-3 שבועות בין התאונה, לבין בדיקת השמאי. לכן לא ניתן לדעת בוודאות סבירה שהנזקים שפורטו בדוח נגרמו בעת התאונה. בהקשר זה יש לציין שבתמונות שצילם הנתבע ואשר צורפו לכתב הגנה אין להבחין בנזק ברכב התובעת מלבד פגיעה קלה באזור תא המנוע – כאילו התרוממות קלה. ואכן התובעת טענה בפני שזה הנזק שראתה במקום. הבת שלה, נועה לדני תמכה בטענה זו. אולם בצילומים שצורפו לדוח השמאי ניתן להבחין בנזקים בכנף הקידמי בצד ימין – נזק שלא ניתן כלל לראות ביום התאונה. כמו כן אין התייחסות בדוח השמאי לנזק בסמוך לתא המנוע.

מסקנתי מכל האמור היא שדוח השמאי אינו משקף כראוי נזקים שנגרמו בתאונה.

4.התובעת לא תקנה את הרכב בפועל אלא מכרה אותו במחיר הרבה פחות מערכו בדוח השמאי. אין לדעת בכלל אם הנזק נשוא תביעה זו היה פקטור במחיר המכירה. הפער בין המחיר לבין השווי בדוח מעיד על רכב שמצבו לא שפיר בכלל.