לגטווי נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת סגן נשיא כב' השופט ויטלסון אשר הורה על הארכת פסילה עד תום ההליכים, פעם נוספת, וקצב אותה לשנה אחת.

בהעדר הופעה מטעם הפרקליטות עקב שביתה, הפשלתי שרוולים ועיינתי בחומר הרלוונטי הצריך להחלטה.

תאונת דרכים בין ג'יפ לבין רוכב אופנוע שתוצאתה מות רוכב האופנוע.

שני ראשים לערר: העדר קשר סיבתי בין המוות לבין התאונה ורשלנות ברמה נמוכה.

שורה של מותבים בבימ"ש קמא נדרשה לאחריות העורר לגרם התאונה. נקבע, על פי עדות של עד ראיה – גלוביצקי – כי העורר פנה שמאלה במקום אסור ועמד בניצב למסלול נסיעת רוכב האופנוע. בא כח העורר טוען כי רוכב האופנוע יכול היה לעקוף את הג'יפ. בנידון זה יש לומר כאן ועכשיו כי אין לאמוד בדיעבד תגובות של נהג במצב חירום, גם אם הדברים הנטענים בפי בא כח העורר נכונים.

באשר לקשר הסיבתי: לכך נדרש כב' השופט איזקסון בהחלטתו בבקשה לעיון חוזר. בהחלטה מפורטת ומנומקת קבע כב' השופט איזקסון ביום 10.10.10 כי המנוח התקבל: "לאחר תאונת דרכים קשה... שברים מרובים בצלעות דו צדדי עם קונטוזיה ריאתית ופנאו – המוטורקס". קרי, המנוח התקבל בבית חולים עם דימום קשה בריאות ובעיה של "חזה אויר".

מכאן, הוליך אותנו כב' השופט איזקסון לסעיף 309(4) לחוק העונשין הקובע כי יראו אדם כאילו גרם למותו של אחר אף אם המעשה לא היה הגורם התכוף ולא היה הגורם היחיד.

בנסיבות הללו, כאשר נותנים את הדעת גם להרשעות התעבורה המרובות של העורר, הרשעות בעלות גוון בטיחותי מובהק, אין לקבל את הערר.

אשר על כן, אני נאלץ לדחות הערר.

ניתנה והודעה היום י"ח כסלו תשע"א, 25/11/2010 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

קרן/קלדנית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: