לבנפוס מרים נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

החלטה

לפנינו שתי בקשות, מטעם התובע ומטעם הנתבע, להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובעת להכיר בליקוי בשמיעה ובטנטון מהם היא סובלת לטענתה, כתאונת עבודה.

בהחלטת בית הדין מיום 16/6/10 נקבעה התשתית העובדתית בתיק וד"ר ברקו מונה כמומחה רפואי בתיק. בתאריך 30/8/10 נעתרנו לבקשת התובעת למסור לעיונו של המומחה מסמכים נוספים, במגבלות שנקבעו בהחלטה. בד בבד התבקש המומחה לעכב את מתן חוות הדעת.

חרף זאת, ביום 14/9/10 התקבלה חוות דעתו של המומחה, ממנה עולה כי המסמכים הנוספים לא עמדו בפניו בעת מתן חוות הדעת. לאור זאת, קבענו כי ניתן יהיה לרפא פגם זה על ידי הפניית שאלות הבהרה מטעם הצדדים תוך הפנייה למסמכים. כן קבענו כי לשם ייעול הדיון, באותה הזדמנות יעלו הצדדים גם שאלות הבהרה שאינן קשורות למסמכים ואשר ברצונם להפנות למומחה - והכל כקבוע בהחלטה מיום 15/9/10.

יצוין כי בחוות דעתו קבע המומחה שקיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובלת התובעת ובין עבודתה, אם כי בכל הנוגע לטנטון נקבע כי בחומר הרפואי לא נמצא תיעוד על פניות לטיפול רפואי לגבי טנטון, עובר לתעודה הראשונה לנפגע בעבודה מיום 14/9/04.

עקב זאת, הגישו שני הצדדים בקשות להפניית שאלות הבהרה למומחה, כשהצד השני התנגד להפנייתן. נדון להלן בכל בקשה בנפרד.

בפסיקה עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן, מתאריך 23.4.02 ; בר"ע 331/07 יצחק לוי נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 16/9/07. נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן, מתאריך 23.4.02 ; בר"ע 331/07 יצחק לוי נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 16/9/07.

עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.

בקשת התובעת

ביום 17/10/10 התקבלה בקשה מטעם ב"כ התובעת להעביר למומחה שאלות הבהרה וביום 25/10/10 התקבלה תגובת הנתבע לבקשת התובעת. מהתגובה עולה כי הנתבע מתנגד להפניית השאלות. הנתבע טוען כי המומחה קבע שבחומר הרפואי לא נמצא תיעוד על טנטון תמידי, התובעת ממילא לא עומדת בדרישות הסף של סעיף 84א(ב) לחוק – ועל כן השאלות שהתבקשו מיותרות.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה מספר 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7- בנוסח אשר יובא להלן. אנו מתירים את העברת השאלות באשר הן עומדות באמות המידה אשר הותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

בכל הנוגע לשאלות מס' 1- 3: התרנו את השאלות, הנוגעות למיחושים שונים עליהם התלוננה התובעת, תוך שימת לב לכך שלעתים מטופלים מתלוננים על בעיה מסויימת בדרכים שונות. לאור זאת, בשאלות אלו יש כדי לשפוך אור על נושא התלונות ומשכך הן רלוונטיות.

יצוין כי חלק מהשאלות אותן התרנו אמנם אינן מתייחסות ישירות לתנאי הסף הקבועים בסעיף 84א(ב), אך החלטנו להתירן באשר המומחה מתבקש להתייחס גם לשאלת הקשר הסיבתי, ובכל אופן ניתן את דעתנו לנושא לאחר קבלת חוות הדעת ועם כתיבת פסק הדין.

בקשת הנתבע

בתאריך 11/10/10 התקבלה בקשה מטעם ב"כ הנתבע להעביר למומחה שאלות הבהרה וביום 31/10/10 התקבלה תגובת התובעת לבקשת הנתבע. מהתגובה עולה כי התובעת מתנגדת להפניית השאלות.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי יש להפנות למומחה את שתי שאלות ההבהרה שהתבקשו על ידי הנתבע. אנו מתירים את העברת השאלות באשר הן עומדות באמות המידה אשר הותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

עיינו בתגובת התובעת לבקשת הנתבע ואיננו סבורים כי יש בה טעם המצדיק את דחיית הבקשה. המפורט בתגובה דווקא מחזק את המסקנה כי בעניין הנדון נדרשת הבהרה, אשר תאפשר הבנה טובה יותר של חוות הדעת ובין היתר את קביעתו של המומחה כי חלק מבדיקות השמיעה לא היו אמינות. כמו כן, איננו סבורים כי פסה"ד בעניין אלון, אליו הפנתה התובעת בתגובתה, רלוונטי לשאלה השנייה שהתבקשה ע"י הנתבע, הנוגעת לקשר בין ליקוי השמיעה ובין סיום עבודתה של התובעת.

לאור האמור לעיל, המומחה ישיב על השאלות המפורטות להלן –

שאלות מטעם התובעת