לבל נ' הס

החלטה

1.בבקשה מס' 18 עתרה המבקשת להורות למשיב, כונס הנכסים להמציא את חלופת המכתבים בינו לבין מנהל מחסן ההוצל"פ וקבלן הביצוע ומשטרת מודיעין, בכל הנוגע לעניינה בתיק ההוצל"פ.

בהחלטה מיום 1.4.14, הוריתי למשיב למסור את המסמכים ישירות למבקשת ולא באמצעות ביהמ"ש, כפי שבקשה.

2.למחרת ההחלטה הגישה המבקשת את בקשה מס' 19 וטוענת כי הציגה את ההחלטה במשרדו של המשיב שהשיב שאין לו מסמכים למרות שהמבקשת טוענת כי ידוע לה שהיו מסמכים כפי שבקשה. עוד בקשה כי אורה למשטרת ישראל להגיע יחד עמה למשרדו של המשיב כדי לקחת את המסמכים שהמשיב מסרב למסור לה.

בהחלטה מיום 3.4.14, הוריתי למשיב למסור תגובות לבקשה בעניין מסירת המסמכים.

3.בתגובתו מפנה המשיב להתנהלותה הבלתי ראויה של המבקשת המגישה בקשות חוזרות ונשנות ולהחלטת כב' הנשיא גרוניס ביום 27.3.13, לגבי ההתנהלות, החלטה המדברת בעד עצמה.

כן מפנה הכונס לסירובה של המבקשת להוציא את המטלטלין והחפצים ממחסן ההוצל"פ, למרות כל האורכות שבקשה ושניתנו.

בעניין הוצאת החפצים ניתנה החלטתו מיום 3.4.14, של כב' רשם ההוצל"פ הורוביץ דניאל.

4.באשר למסמכים המבוקשים על ידי המבקשת, טוען המשיב כי אינם רלוונטיים לערעור הנדון בתיק והמסמכים מפוזרים במשרדו בקלסרים רבים שכן הליכי הפינוי נמשכו שנים רבות.

המשיב כופר בתיאור ההתרחשות במשרדו כפי שמתארת המבקשת כאשר הגיעה למסור לו את החלטת ביהמ"ש ובין היתר טוען כי דרשה לקבל את המסמכים לאלתר, הרימה את קולה והשמיצה אותו בפני כל הנוכחים במשרד, ואף ניסתה לטעון כי שלח ידים לעברה.

5.במצב דברים זה לא היה המשיב מוכן למסור המסמכים במשרד ישירות למבקשת כדי להימנע מעלילות שווא אלא להמציאם למבקשת בפקס או בדואר על פי הכתובת שתמסור.

לתגובה צורפו 6 מכתבים למחסן ההוצל"פ ולמשטרה בנוגע לפינוי שבוצע בתאריך 20.11.13.

6.לאחר עיון בכתבי הטענות נחה דעתי כי על המבקשת להסתפק במכתבים שצורפו לתגובתו של המשיב אותם תוכל לקבל ישירות בנט המשפט או במזכירות ביהמ"ש.

אין המבקשת זכאית לקבל מסמכים נוספים ובוודאי שלא באמצעות תיק בר"ע זה אשר הדיון בו הסתיים.

7.מבחינתי הסתיים הטיפול בתיק הבר"ע והמבקשת נדרשת שלא להגיש בתיק זה כל בקשה נוספת.

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"ד, 08 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: