לביא נ' גל דיגיטל בע"מ [ח.פ. 513838409]

פסק דין

רקע כללי;

בפני אוחדו שתי תביעות.

תביעה 8747-07-09 במסגרתה התובע הגיש לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל שני שיקים ע"ס 25,000 ₪ כל אחד, שזמן פירעונם 20.8.08 ו- 1.9.08, החתומים בחתימת הנתבע והרשומים לפקודת התובע והמשוכים מחשבון הנתבעת, המתנהל בבנק הפועלים, סניף 746.

תביעה 22410-03-10 – תובענה כספית שהגישה התובעת – חב' גל דיגיטל בע"מ, כנגד הנתבע ע"ס 98,000 ₪ המורכבים מ: יתרת התמורה החוזית המוסכמת בסך 43,600 ₪, עוד 40,000 ₪ פגיעה ובשם מוניטין הנתבעת ועוד 10,000 ש"ח הוצאות משפט ו- 5,000 ₪ הפסד ימי עבודה.

גרסאות הצדדים ביחס ליחסים שנרקמו ביניהם, הן גרסאות קוטביות, באופן כללי ניתן לתאר את המחלוקת כטענה מצד התובע – אריה לביא – במתן הלוואה ע"ס 50,000 ₪, ההלוואה לא הוחזרה ומשכך הגיש את השקים לביצוע ומאידך, טוענת הנתבעת – חברת גל דיגיטל בע"מ – שהתובע הזמין ממנה סרטי פוליראד דגם 669 בעלות כוללת של 93,000 ₪ וכי ה- 50,000 ₪ שולמו על חשבון התמורה ובתביעה דורשים את יתרת התמורה וכספים נוספים.

הצדדים יקראו להלן אריה לביא וגל דיגיטל בע"מ.

עסקת הלוואה או הזמנה עסקית?

בלב הסכסוך הנטוש בין הצדדים, עלי להכריע בין גרסאות הצדדים ביחס למהות היחסים המשפטיים שנולדו בין הצדדים, האם מדובר בהלוואה שלא הוחזרה או בעסקה שלא הושלמה.

קבלת גרסה מבין שתי הגרסאות מכריעה את הדין ביחס לתביעה על פי השטר שהגיש אריה לביא וקבלת הגרסה לפיה מדובר בהזמנה של סחורה, תכריע את הדין בדחיית התובענה שבפני וקבלת התביעה שהגישה חברת גל דיגיטל בע"מ.

התובע העיד בעצמו, תמך את תביעתו בשני השקים ובנוסף, תמך את תביעתו בנספח א' לתצהיר, כתב התחייבות.

כתב ההתחייבות מלמד, כי מנהל הנתבעת, מר אברג'יל יצחק, מאשר קבלת סך של 50,000 ₪, מתחייב להחזיר את מלוא סכום ההלוואה עד לתאריך 20.8.08, היה ולא תוחזר ההלוואה מתחייב הוא להשיבה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ולשם הבטחת התשלום, מוסר למר אריה לביא, שני שיקים משוכים מחשבון חברת גל דיגיטל בע"מ.

עוד מופיע בנספח א' לתצהיר, שהסכום של ה- 50,000 ₪, שולם במזומן ובתאריך 30.7.08.

לאחר שנשמעו בפני שני העדים, הן מטעם התובע והן מטעם הנתבעת ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי מערכת היחסים בין הצדדים היא מערכת יחסים של מתן הלוואה ולא הוכח בפני כי נרקמה עסקה כלשהי בין התובע לבין הנתבעת, אנמק.

א.התובע מר אריה לביא העיד בפני, התרשמתי בצורה בלתי אמצעית מעדותו ואני נותן אמון מלא בגרסתו, גרסה שלא נסתרה, גרסה שנתמכה במסמכים וגרסה שמשתלבת היטב במארג הראיות שהוצג בפני, נותרה עקבית ולא נסתרה.

ב.נספח א' לכתב ההתחייבות, מלמדנו מפורשות, שה- 50,000 ₪, שאין חולק שנתקבלו בידי הנתבעת ניתנו כהלוואה, כך הוא המסמך החתום בידי מנהל הנתבעת ובגינו נמסרו השקים. מסמך זה לא נסתר כלל ועיקר.

ג.אין במסמך שנחתם על ידי הנתבעת ובעקבותיו נמסרו שני שיקים, זכר לא מקרוב ולא מרחוק, לקיומה של עסקה של הזמנת סרטי פוליראד דגם 669. כתב ההתחייבות ברור ונהיר דיו ומלמדנו על קיומה של עסקת הלוואה ולא על עסקה אחרת, שעה שלא קיים כל היגיון שאדם שמנהל עסקים מזה כ- 15 שנה, עסקים נרחבים כלשונו, יחתום על כתב התחייבות של הלוואה, שעה שמי שאמור לחתום, הוא דווקא התובע, מר אריה לביא, שהזמין סחורה בסך 90,000 ₪. כל מה שהיה דרוש מאותו איש עסקים, מנהל הנתבעת, הוא לחתום על מסמך שמאמת את העסקה האמיתית עם כתב ההתחייבות שהוא נוטל על עצמו ולפיה קיבל לידיו 50,000 ₪ על חשבון התמורה של העסקה שנרקמה בין הצדדים. המסמך עליו חתום מנהל הנתבעת גל דיגיטל בע"מ ומנהלה גיבתה זאת בשקים, היא עסקה אחרת בדמות הלוואה ולא הזמנת סחורה ואיזה היגיון קיים, מסחרי או היגיון אחר, שבה פרטי ההתחייבות שחתומה עליהם הנתבעת ומנהלה יהיו שונים מהעסקה האמיתית ומדוע פער זה קיים!!!

ד.אין ולו מסמך אחד הקושר את הנתבע עם העסקה של רכישת סרטי הפוליראד 669. אין ולו בדל ראיה הקושר את הנתבע לעסקה שהתבצעה בין הנתבעת לבין חברה אמריקאית, לא מקרוב ולא מרחוק.

ה.אין הגיון, ברקימת עסקה בסכום עצום בהתחשב בנפח פעילות התובע , סכום כזה מתאים לעסקי הנתבעת אשר מפעילה מספר סניפים ונתקלה בעסקה מסחרית שקסמה לה, אך מבחינת התובע, וכי אני מאמין לדבריו, אין היגיון שעה שכל רכישה לסרטי פוליארד מסתכמת בסך הנע בין 6,000 עד 7,000 ₪ לכל חצי שנה, איזה טעם לרכוש כמות עצומה בסכום כולל של 93,000 ₪.

ה. הנתבעת העידה בפני, באמצעות מנהלה מר אברג'יל יצחק, עדות זו לא הותירה בי רושם חיובי ואני לא מאמין לגרסתו, כפי שהועלתה בפנינו. גרסה תמוהה, אינה מתיישבת עם השכל הישר, אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות עסקית תקינה, גרסה שלא הותירה כל רושם חיובי ואני דוחה אותה.