לביא נ' צחור

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 31.12.09 באזור התעשיה בכ"ס שבה היו מעורבים, רכב התובעת, ורכב הנתבע שהיה מבוטח ע"י נתבעת מס' 2.

התובעת עותרת לסכום של 2,448 ₪ אותו היא שילמה בגין תיקון רכבה ביום 17.1.10.

לפי התמונות שצורפו לכתב התביעה ותוכן חשבונית המוסך, ברור שהפגיעה ברכב התובעת היתה בצד הימני קדמי.

התובעת לא צרפה לכתב תביעתה הערכת שמאי.

גרסת התובעת היא פשוטה, היא נסעה, אותתה ימינה והתחילה בביצוע פנייתה, ואז רכב התובע בא מצד ימין שלה בניסיון לעקוף אותה, וכך התרחשה התאונה.

עפ"י התמונות שהציגה התובעת בפני ביהמ"ש, התובעת מכירה את האזור טוב ובצד ימין יש מקום חניה רחב וכנראה ניסה הנתבע לעקוף את רכבה תוך כדי כך שהוא מיהר, כאשר הוא בא משטח מפרץ החניה.

לנתבע 1 גרסה שונה – התובעת נסעה לפניו, התחילה להאט ולדבריו: "היא פנתה לנתיב הנגדי... אני ראיתי אותה סוטה לכיוון הנגדי, או להיכנס למפרץ בצד שמאל או לקחת את הפניה שמאלה, אני הסקתי שהיא פונה שמאלה ואני המשכתי בנתיב שלי כרגיל. באופן מפתיע היא פנתה ימינה ונכנסה בי". (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 27-29).

נציג חברת הביטוח מפנה תשומת לב ביהמ"ש לכך שהתובעת לא הציגה דו"ח שמאי, וכמו כן, לפי טענתו, מיקום ואופן הפגיעות בכלי הרכב תומכים דווקא בגרסת נתבע 1.

לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין ועיינתי בכתבי הטענות, החלטתי לקבל את התביעה ולהלן נימוקיי:

1.כללית, העדפתי את גרסת התובעת מול גרסת נתבע 1.

כמו כן, האמנתי לדברי התובעת שמיד לאחר התאונה נתבע 1 לקח על עצמו את האחריות, התנצל והסביר שהוא מיהר.

2.באשר למיקום ואופן הפגיעה ברכב התובעת, הדבר מתיישב גם לדברי התובעת שהיא החלה לבצע את הפניה ורכב נתבע 1 ניסה לעקוף אותה מצד ימין.

3.נכון הדבר שאין בפני ביהמ"ש דו"ח שמאי, אך אין לי סיבה לפקפק בדברי התובעת שביצעה את התיקון תוך זמן סביר לאחר התאונה, ושהתיקון מתייחס לנזק שנגרם לה בעקבות התאונה.

אשר על כן, אני מחייב את נתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 2,448 ₪ + 350 ₪ הוצאות משפט. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום ואם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ח' אלול תש"ע, 18 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.