לביא נ' להט

החלטה

1.לפני בקשה לפטור מאגרה.

2.התובע הגיש בחודש נובמבר 2012 תביעה על סך 9,000,000 ₪ נגד הנתבעת – המשיבה 1.

כתב התביעה "משתרע" על עמוד אחד בלבד, ורב הנסתר בו על הגלוי.

התובע טוען, כי בשנת 1994 (כלומר – לפני כ- 19 שנה!) הותקף ע"י פקח של עיריית תל אביב.

הנתבעת התמנתה ע"י עיריית תל אביב "להביא לביעור תיק תביעת נזקי הגוף של התובע שבו היו המלצות המשטרה להעמיד לדין את התוקפים, ראיות על התקיפה והנזק לתובע.

הנתבעת הצליחה "במשימתה המרושעת" וכי היא "מקושרת לרשמים ושופטים שמילאו את משאלתה".

הצטברו לו חובות והוא תובע את הסכום הנתבע מבלי שניתן לדעת, כיצד הורכב החוב ומה הם החובות.

למותר לציין, כי לא צורף כל נספח לתביעה.

3.בבקשה לקבלת פטור מאגרה, אליה צורף תצהיר אשר נחתם ביום 11/11/2011 ואומת באותו מועד (כלומר, כשנה לפני הגשת התביעה דנן), טוען התובע, כי הוא עיוור כתוצאה מתקיפת אותו פקח ומצרף אישור על זכאות לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי.

4.הנתבעת – המשיבה 1 בתגובתה מבקשת לדחות את הבקשה, שכן המבקש לא הוכיח את התנאים שנקבעו בתקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ו – 2007 (להלן: "התקנות"):

א)לא הוכיח כי הוא חסר יכולת לשלם אגרה.

ב)לא הוכיח כי כתב התביעה "מגלה עילה".

הנתבעת מפרטת רשימה חלקית של 9 הליכים, בהם נקט המבקש נגד עיריית תל אביב ונציגיה. (ראה סעיף 5 לתגובה), ואף מציינת, הליכים משפטיים בהם נקט המבקש נגד שופטים ורשמים בגין החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינם.

באשר לאי הוכחת מצב כלכלי המצדיק פטור:

לא צורף תצהיר כדין המפרט את רכושו של המבקש. רכוש בן זוגו. מקורות הכנסותיו בששת החודשים שקדמו לבקשה. לא צורפו כלל (ובוודאי שלא כחלק מתצהיר) פרטי רכושו, חשבונות בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי ועוד.

כמו כן, לא פירט ניסיונות לגייס כספים לתשלום אגרה ממקורות שונים (והפנתה לעניין זה להחלטה בבש"א (חיפה) 9814/00 ניר רווה נ' דור כימיקלים בע"מ).

באשר להיעדר עילת תביעה:

עיון בכתב התביעה מגלה שאין עילת תביעה ממשית נגד המשיבה. לא ברור, מדוע הוגשה תביעה נגדה. במה היא אחראית, ומדוע.

מדובר בתביעה שנסמכת על אירוע משנת 1994 וחלה התיישנות מזה למעלה מעשור ועוד.