לביא ואח' נ' עמית ואח'

פסק דין

עם בעלי הדין הסליחה בגין האיחור במתן פסק דין זה עקב טעות של מותב זה.

1.בפני תביעות הדדיות של בעלי הדין בקשר לשכ"ט עו"ד שהתובע שילם לנתבע בקשר לתביעה אזרחית 2343/06 שהתנהל בבית משפט מחוזי בתל אביב יפו (להלן "התביעה").

2.ביוני 2006 כרתו הצדדים הסכמי שכ"ט לייצוג של התובע (ונתבעים אחרים) בתביעה. בפועל התובע שלם לנתבע שכ"ט בסך 7500 ₪ בתוספת מע"מ. בהסכמי שכ"ט נקבע בין היתר:

"אם שכר הטרחה שיפסוק בית המשפט לטובת הלקוח יעלה על שכר הטרחה ששילם הלקוח, יועבר מחצית מההפרש בין שכ"ט שיפסוק בית המשפט לבין שכ"ט ששילם הלקוח לעו"ד עמית" (הנתבע).

בסיום ההליכים המקדמיים של התביעה, לא הגיעו התובע והנתבע להסכמה לגבי המשך הייצוג והתובע שכר את עו"ד רוברט יוחאי לייצגו בשלב ההוכחות תמורת 4500 ₪ + מע"מ. אמנם הנתבע אכן המשיך לייצג נתבעים אחרים בתביעה.

3.ביום 23.5.10 בית המשפט המחוזי דחה את התביעה הן כנגד התובע והן כנגד נתבעים אחרים, ואף פסק לטובת הנתבעים הוצאות בסך 40000 ₪. ביום 17/6/10 פנה התובע באמצעות עו"ד יוחאי לבית המשפט המחוזי בבקשה לקביעת חלוקת ההוצאות בין התובע לבין נתבעים אחרים.

בית המשפט קבע ב- 17.6.10 שלתובע מגיע 20000 ₪ ולנתבעים אחרים ביחד 20000 ₪.

4.בתיק זה התובע עותר לקבל החזר מהנתבע של הסכומים ששלם לו בתחילת הדיון בתביעה, 7500 ₪ בתוספת מע"מ והתובע גם דורש חלק מ- 4500 ₪ כלומר 1125 ₪ + מע"מ על בסיס הסכמי שכ"ט.

כמו כן התובע עותר לעוד 3000 ₪ שקוזז מהסכום של 20000 ₪ עקב צו לתשלום הוצאות בדיון מקדמי שלא שולם.

5.הנתבע בתביעתו הנגדית עותר ל- 13,050 ₪ והוא מבסס את תביעתו על הסכמי שכ"ט וזכותו לקבל מחצית מההפרש שבין הסכום ששולם לו לבין הסכום שנפסק לטובת התובע על ידי בית המשפט. הסכום שהתובע קיבל היה 20000 ₪ שעולה על הסכום ששולם לנתבע בסך 12500 ₪, מחצית ההפרש מגיע לתובע 6250 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן הנתבע עותר ל- 5000 ₪ בגין עלות העבודה בהכנת כתב הגנתו.

6.לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין החלטתי לדחות את התביעות ההדדיות ולהלן הנימוקים לכך:

1.הקשר החוזי בין התובע לבין הנתבע הופסק לפני שלב ההוכחות בתביעה.

בעת הניתוק הצדדים לא דאגו להסדיר אם הסכם שכ"ט ביניהם לשנותו או להחליפו .

בהעדר כל הסכמה אחרת, אני סבור שבניתוק הם ויתרו הדדית על כל זכויותיהם על פי הסכמי שכ"ט. ברגע שהתובע מיוצג על ידי עורך דין אחר אז ההסכמים בינו לבין הנתבע אינם בתוקף.

2.התובע הוא זה, באמצעות פרקליטו, עו"ד יוחאי שפנה לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת חלוקת ההוצאות. הנתבע לא היה צד לעניין. עו"ד יוחאי ייצג את התובע ואין לקבל עמדתו של התובע שהוא לא היה שותף לאותה בקשה.

3.תוצאת הפניה של עו"ד יוחאי לבית המשפט הייתה שסכום ההוצאות שולם ישירות לתובע וליתר הנתבעים בתביעה, ולא נפסק דבר לטובת הנתבע, ואין לו ממה להחזיר כספים לתובע.

4.לכן לא התובע ולא הנתבע בסיס חוזי או אחר לתביעותיהם.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה והתביעה שכנגד.

כל צד יישא בהוצאותיו.