- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
לבבי נ' כהן
|
תא"ק בית משפט השלום תל אביב - יפו |
10202-12-12
28.5.2013 |
|
בפני : אהוד שוורץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: נורית לבבי |
: 1. ירון כהן 2. עו"ד |
| החלטה | |
החלטה
זו בקשת רשות להגן כנגד תביעה כספית ע"ס 44,000$, השווים ל 170,000 ₪.
מהות התביעה נקבעה בהחלטה קודמת מהיום ובקשר לבקשה למחיקת כותרת התביעה.
לטענת התובעת, הנתבע מחויב לשלם לה את הסכום הנתבע מכוח התחייבות שנתן לה ביום 12/12/11 ובקשר לרכישת זכויות ב-4 דירות על ידה, במתחם מגורים ביוסטון טקסס ארה"ב (להלן:"הנכס"), ולפיה התחייב לרכוש את הנכס הנרכש על ידי התובעת בכל עת לפי דרישתה, ובתנאים בהם רכשה את הנכס , וכאשר את התמורה ישלם לתובעת בתוך 60 יום מקבלת דרישה בעניין. מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת, שאינה ניתנת לביטול ועומדת בתוקפה כל עוד התובעת, הבעלים של הנכס.
לטענת התובעת פנתה בדרישה לנתבע, לקיים התחייבותו לעיל, ואולם הנתבע סירב לקיים את ההתחייבות. בדיון לעניין מחיקת הכותרת, נקבע כאמור בהסכמה, שתדון כאן שאלת החבות הכספית, דהיינו החזר הסכום הנתבע, מכוח ההתחייבות האמורה.
הנתבע טוען כי ההתחייבות היתה תקפה למועד עריכתה בשנת 2011, ולא היתה תקפה לרכישה שבוצעה בפועל בשנת 2012, כן נכון להיום, לא ידוע מצב הפרויקט, וכיצד, ועל ידי מי מנוהלות הזכויות שנרכשו, ומהן בכלל זכויות התובעת שאותן רוצה למכור במכירה חוזרת.
נטען לקיום חובות הקשורים לנכס, שיפוצו ושימורו, כך שלא ניתן להשיב את הזכויות כפי שהיה במועד רכישתן. כן נטען כי התובעת לא הציגה ראיה המאשרת את זכויותיה הקנייניות בנכס, וכנדרש בסיפא ההתחייבות, שלשונה "כל עוד אתם הבעלים של הנכס".
הנתבע נחקר קצרות בדיון ואישר את חתימתו על המסמכים שצורפו לתביעה ונטען שבחתימתו. כן אישר הנתבע שהתובעת הפקידה בחשבון הנאמנות של הפרויקט שניהל, סכום של 44,000$, ושההפקדה הייתה על פי תנאי הרכישה של העסקה, וכפי שביקש ממנה.
בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים, ב"כ הנתבע חוזר על הטענות בבר"ל, ומדגיש כי מועד המכירה היה ב 2012 לעומת מועד ההתחייבות ב 2011. וטענת הנתבע בעניין, לא נסתרה. מציין שמדובר ברכישה חוזרת שהיא קניית "חתול בשק", בהעדר ידיעה לגבי מצב הנכס הקיים כיום, התנאים ומצב הזכויות, וכאשר ככל הנראה, נותרו חובות של התובעת בקשר לנכס, ושלא פורט או הוכח דבר לעניין בעלות התובעת בנכס למועד זה.
ב"כ התובעת טוען לדחיית הבקשה, מן הטעם שמדובר בטענות מופרכות, ומנוגדות למסמכים עליהם אישר הנתבע שחתם, וכאשר מדובר בניסיון להתחמקות מהשבת הסכומים ששולמו במקור, וכאשר מצב הנכס היום אינו רלוונטי, לעניין חובת התשלום, על פי ההתחייבות. נטען שהתובעת הוכיחה את זכאותה להחזר כספי, ועל פי תנאי ההתחייבות שהוכח קיומם. לא ניתן למצוא בהתחייבות תנאי מגביל לגבי תוקפה לשנת 2011 בלבד, והדבר מנוגד לאמור בה, מדובר בדרישה להשבת סכום הכסף המקורי ששולם, וכאשר קיים אישור לגבי זכויות התובעת בנכס.
לאחר עיון בחומר, ושמיעת הצדדים, אני מחליט לדחות את הבקשה. מן החומר שבתיק והדיון, עולה בבירור שלנתבע נוכח התחייבותו, נספח ב' לתביעה, אין הגנה ראויה כנגד דרישת החזר תמורת הנכס שנרכש על ידי התובעת ושלומה לידיו. אני סבור כי הטענה לעניין תוקפה המוגבל בזמן, לשנת 2011 בלבד, של ההתחייבות, מנוגד לאמור בהתחייבות בסופה. מדובר בהתחייבות שניתנה ב12/12/11 בקשר לעסקה שנחתמה ב 3/1/12, לא ראיתי בבקשה פירוט מספק ובלוח הזמנים שצוין, לעניין התוקף המוגבל, שכאמור באופן מובהק מנוגד לאמור בהתחייבות, שאיננה מסמך משפטי ארוך מורכב או סבוך, אלא מסמך קצר וכאשר הנתבע הינו עו"ד. כן לא ראיתי ממש ביתר טענות הנתבע לגבי זכותו להימנע מהשבה שנדרשה, וכאשר הוכח בדיון ולא נסתר כי התובעת העבירה את הכספים הנתבעים לנתבע, ובקשר לנכס, ורשומה בו כבעלת זכויות כנטען על ידה, ומבלי שהדבר נסתר.
טענות הנתבע לעניין שינויים בין מועד ההתחייבות למועד היום, לעניין השבת הנכס, והנגזר מכך, אינן רלוונטיות, לחובת התשלום, מכוח הדרישה נשוא התביעה. ככל שלא יימסר הנכס לנתבע, ולאחר התשלום הנתבע כאן, ובאותם תנאים, בו נרכש, ולסברת הנתבע, יהיה הנתבע רשאי לפעול כפי שימצא לנכון, אך אין באמור, למנוע את חיובו בתשלום ההחזר הנדרש.
סוף דבר, אני דוחה את הבקשה לרשות להגן, כנגד התביעה כפי שתוחמה, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת, את סכום התביעה בסך 170,000 ₪ , וכאשר סכום זה נושא הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות דיון בעניין, האגרה ששולמה צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, וכן שכ"ט עו"ד בגין התביעה ולפי התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עוה"ד, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום , וכן 1,500 ₪ הוצאות הדיון בבקשה גופה, אותם ניתן לקזז מסכום ההוצאות שנפסק לחובת התובעת בהחלטה קודמת לעניין כותרת התביעה ושעיכוב תשלומם מבוטל.
התובעת רשאית להגיש פסיקתא מתאימה לחתימה.
המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, י"ט סיון תשע"ג, 28 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
