לבאן נ' מיכאלי ואח'

פסק דין

1.התובעת השכירה נכס לנתבעת ברח' הציונות 1 בלוד. הנתבעת פינתה את הנכס בתחילת חודש 9/12 והמחלוקת בין הצדדים הינה באם הפינוי היה על דעתה ובהסכמתה של התובעת ועל כן אינה זכאית לכל פיצוי, אם לאו.

טענות התובעת:

2.על פי הנטען בכתב התביעה, בין הצדדים נערך הסכם שכירות מיום 1.1.12. הנתבעת התחייבה לשלם סך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ כל חודש. בחודש 8.12 שילמה הנתבעת תשלום רק ביום 25 לאותו החודש בטענה שהבנק סגר לה את החשבון ואין לה אפשרות לשלם.

3.הנתבעת עזבה את המושכר ביום 4.9.12 ללא התרעה מראש כפי שמצוין בהסכם וזאת בטענה שנמצאת בפשיטת רגל אך לא כך הדבר מאחר ועברה למשרד אחר משם מנהלת היא את עסקיה.

4.הנתבעת לא החזירה את המפתח של המושכר, לא פינתה ציוד ששייך לה, השאירה הנכס מלוכלך ומוזנח וכן לא שילמה 4 חודשי שכירות ומיסי עירייה וחובות לחברת חשמל.

טענות הנתבעים:

3.על פי הנטען בכתב ההגנה בין הצדדים התקיימו יחסים של שוכר ומשכיר במשך 10 שנים. הנתבעת התחייבה לשלם עבור כל חודש מראש וכך עשתה כאשר העבירה תשלום כל 5 לחודש. הנתבעת אכן נקלעה לקשיי מימון ולכן ועל מנת שלא לעכב תשלום דמי השכירות שילם הנתבע 2 בהסכמת התובעת את שכירות חודש 8.12 ביום 25.8.12 בהמחאה מחשבונו האישי.

4.התובעת נתנה את הסכמתה המלאה כי דמי השכירות ישולמו בתאריך זה וכן סוכם בין התובעת ומר רום שהנתבעת 1 תפנה את המושכר בסוף חודש 8.12 ולפני סיום התקופה האמורה בחוזה השכירות וכך תסתיים ההתקשרות בין הצדדים. התובעת נתנה לכך את הסכמתה המלאה לסיום השכירות לפני התקופה האמורה בחוזה השכירות והיא אף יזמה והכינה מסמך סיום התקשרות בין הצדדים.

5.משכך, מנועה התובעת מלדרוש דמי שכירות עבור החודשים הנותרים בחוזה כאשר הנתבעת פינתה את הנכס בתיאום ובהסכמת התובעת.

6.הנתבעת מוסיפה וטוענת שפינתה את כל חפציה במושכר למעט שולחן שהושאר בנכס לבקשתה של התובעת וכן ששילמה את כל התשלומים לחברת החשמל והעירייה עד סוף חודש 8.12. הנתבעת מכחישה טענה שהנכס נעזב מוזנח ומלוכלך וטוענת שהשאירה את הנכס נקי ואף הגדילה וטרחה לתקן את הרצפה ולסייד את הקירות טרם עזיבתה.

דיון והכרעה:

7.בתיק התקיימו 2 דיונים. לאור טענות הצדדים בדיון מיום 19.2.13 ובהסכמת הצדדים נקבע שעו"ד אל אסמר יגיש תצהיר מטעמו בכל הנוגע לנסיבות עריכתו של הסכם ביטול השכירות.

8.ביום 8.4.13 הוגש תצהיר מטעמו של עו"ד אל אסמר בתיק. בהתאם לתצהיר כאמור ייצג עו"ד אל אסמר את 2 הצדדים בעריכת הסכם השכירות של הנכס לרבות הארכתו ובהתאם שני הצדדים נשאו בשכר טרחתו.

9.בכל הנוגע לטיוטת הסכם הביטול שנערכה על ידו, הנתבע 1 פנה והודיע לו שהנתבעת 2 נקלעה לקשיים כלכליים ורכבי החברה עוקלו וביקש למצוא אפשרות לאור הנסיבות לסיים את הסכם השכירות עם התובעת טרם המועד הקבוע בהסכם השכירות. עו"ד אל אסמר הכין טיוטת הסכם הביטול לבקשתו של הנתבע 1 ובהתאם להנחיותיו והטיוטה הועברה לנתבע 1 במטרה שיציגו לתובעת לאישורה וחתימתה, ככל שיסכמו ביניהם הדברים. עו"ד אל אסמר מוסיף ומציין שלא קיבל לידיו הסכם חתום.

10.האמור בתצהירו של עו"ד אל אסמר מתיישב עם גרסתה של התובעת לכך שפינוי המושכר נעשה שלא בידיעתה ושלא בהסכמתה. בניגוד לנטען בכתב ההגנה על ידי הנתבעים, טיוטת "הסכם ביטול שכירות" לא נערכה ביוזמת התובעת (ר' טענה בסעיף 6 לכתב ההגנה) וכן אינו מתיישב עם עדותו של מר רום המפורטת כדלהלן:

"באתי למחרת למשרד עשוי על ידי העו"ד שלנו אסמר שערך את החוזים, הוא ערך את המסמך לפינוי עד ה 31.8 שבעיני זה היה הסכמה מצידה" (ר' עמ' 2 ש' 10-11 לפרוטוקול).

יתירה מכך, תצהירו של עו"ד אל אסמר והאמור בו לעניין ייצוג שני הצדדים (כאמור בעדותה של התובעת) וכן פנייתו של הנתבע 1 לעו"ד אל אסמר, אינה מתיישבת עם עדותו של מר רום לכך שעו"ד אל אסמר לא ייצג אותו, כאשר מר רום הינו שותפו של הנתבע 1 וכן טיפל בנושא השכירות והארכות החוזה (ר' עמ' 2 ש' 12 לפרוטוקול).

11.עדותם של הנתבע 1 ומר רום וגרסתם לעניין נסיבות הפינוי לא נחזתה בעיני כאמינה והיא אינה מתיישבת עם האמור בתצהירו של עו"ד אל אסמר, שהינו עד אובייקטיבי שייצג את שני הצדדים. עדותו של עו"ד אל אסמר מתיישבת עם גרסתה ועדותה של התובעת לפיה לא היה לה כל דבר ועניין עם הכנת "הסכם ביטול השכירות".

12.לאור האמור לעיל, הנני רואה בנתבעת כמי שהפרה באופן חד צדדי את הסכם השכירות עם התובעת. הנתבעת החליטה על פינוי המושכר שלא בהסכמתה של התובעת ועל דעתה בלבד ושלא על פי תנאי ההסכם כפי שיפורט להלן.