החלת דוקטרינת ביצוע בקירוב על חוזה עם פושט רגל, לשם התאמתו לדיני פשיטת הרגל

1. לפניי בקשת הנאמן בפשיטת רגלו של יעקב הוניגמן (להלן בהתאמה: "הנאמן ו"החייב") להורות לו להוציא אל הפועל את המנגנון ההסכמי למכירת דירות המגורים הידועות כדירות מס' 333 ומס' 334 בבנין הנמצא ברחוב X בתל אביב והידוע בשם "מגדל מאייר", כקבוע בהסכם נאמנות שנכרת ביום 4.11.2007 בין החייב לבין המשיבים (להלן: "ההסכם"). הנאמן מבקש לשם כך לפרסם למכירה את שתי הדירות.

1. עסקינן בדירות שנרכשו בנאמנות עבור החייב והמשיבים לצרכי השקעה.

1. בסעיף 6 להסכם נקבע המנגנון למכירת הדירה. בין השאר, הוסכם כי:

"כל אחד מהצדדים להסכם זה ... רשאי לחייב את כל הצדדים האחרים ... במכירת הדירה וזאת רק לאחר המועד הקובע. החיוב יתבצע על ידי מסירת הודעה בכתב לניצעים בהתאם לכתובותיהם הרשומות ... בהודעה יפורטו תנאי המכירה לרבות המחיר, תנאי התשלום וזהות הקונה (להלן: "ההודעה") ... היה ואחד מהניצעים, כאמור לעיל, יציע תוך 30 יום ממועד קבלת ההודעה לרכוש את הדירה באותם התנאים, תימכר הדירה לאותו הניצע. ..."

1. הנאמן בא בדברים עם המשיבים על מנת להוציא אל הפועל את מנגנון מכירת הדירה, ולשם כך שכרו הצדדים יחדיו שמאי מקרקעין, אשר העריך את שווי הדירות לפי חוות דעת מיום 22.7.2018. דירה מס' 333 הוערכה בשווי של כ- XXXX ש"ח ואילו דירה מס' 334 הוערכה בשווי של כ- XXXX ₪.

1. יצויין כי על דירה מס' 333 רובצת משכנתא בסך של 2,951,654 ₪ ואילו על דירה מס' 334 מוטלת משכנתא בסך של כ- 4,600,000 ₪. 

1. ביום 28.8.2018 הציע המשיב 1 לרכוש את חלקו של החייב בשתי הדירות גם יחד תמורת סכום של 2,500,000 ₪. הנאמן דחה הצעה זו נוכח שוויין של הדירות ונוכח חלקו של החייב בהן, שלטענת הנאמן עומד על 50% (לטענת המשיבים, חלקו הינו 33.3% בלבד).

1. בעקבות כך הוגשה הבקשה שלפניי.

1. לאחר הגשת הבקשה ובמקום להשיב לה במועד שנקבע, הגישו המשיבים בקשה משל עצמם, להתיר להם למכור את דירה מס' 333 לתושבת זרה תמורת סך של XXXX ₪. הדיון בבקשה זו עוכב עד לאחר הכרעה בבקשת הנאמן, שקדמה לבקשת המשיבים.