לב נ' בנק לאומי משכ. סניף משרד ראשי

פסק דין

התובעת, יחד עם בעלה המנוח ("הלווים") נטלו הלוואה למחזור הלוואת משכנתא, כאשר ההלוואות כולן נלקחו מן הנתבע.

התובעת טוענת, כי בעת נטילת ההלוואות למחזור הלוואת המשכנתא, לא הוצע ולא הוסבר, לה ולבעלה המנוח, כי מעתה רק לה תהיה פוליסת ביטוח חיים להבטחת ההלוואה.

התובעת טוענת כי הבנק הטעה אותה לחשוב כי לשניהם פוליסת ביטוח חיים וביטוח מיבנה, כפי שהיה בהלוואה המקורית, ועם פטירתו הפתאומית של בעלה נותרה מול שוקת שבורה.

התובעת טוענת כי בשל רשלנותו והתנהלותו הכושלת של הבנק, עת נפטר בעלה והיא נותרה לבדה,חולה, נוצר לה נזק בגובה יתרת ההלוואה.

הבנק טוען, כי התובעת ובעלה המנוח הם אלה אשר ביקשו לפוטרם מביטוח חיים בשל עלותו הגבוהה, והבנק הסכים לפטור את בעלה המנוח מעריכת פוליסה, בעוד בקשתה שלה נדחתה והיא אכן ערכה ביטוח חיים. לפיכך, טוען הבנק, אין בסיס לטענות התובעת.

מטעם התובעת הצהירה התובעת בעצמה, הגברת פרידה לב.

התובעת הצהירה כי בעת מחזור הלוואת משכנתא ביום ה 27.4.2005, היא יחד עם בעלה המנוח, הופנו על ידי פקידת הבנק, הגב' מיכל שבתאי, לסוכנות הביטוח "מעלות סוכנות לביטוח בע"מ", אשר לטענת התובעת, נשלטת על ידי הבנק, לשם עריכת ביטוח על הנכס וביטוח חיים על שמה של התובעת בלבד.

עוד הצהירה התובעת כי נאמר לה על יד הגברת שבתאי, פקידת הבנק, כי הבנק מוותר בשלב זה על ביטוח חיים על שם המנוח, ועל כן, הוטעתה התובעת לחשוב כי הבנק מסתפק בשעבוד פוליסת ביטוח החיים הקיימת, שנערכה קודם לכן, בעת נטילת ההלוואה המקורית.

גברת לב הצהירה, כי על אף שהוחתמה היא ובעלה על כל תיבות הסימון האחרות על גבי הטופס המתאים בשעתו, העלימו פקידי הבנק עין מהנחיות הבנק המפורטות בסעיף 14 לטופס, ולא הוחתמו כי הודע להם עניין קיומו של ביטוח חיים על שם המצהירה בלבד.

גברת לב הצהירה כי לא הסבירו לה מדוע אין מבקשים להמציא פוליסת ביטוח חיים על שם בעלה המנוח ולא את הסיכונים הכרוכים בכך, וכי הסתמכו על דברי הפקידה כי מדובר על הלוואה ממשיכה, והיא עומדת באותם תנאים למעט הריבית הנמוכה יותר.

התובעת הצהירה כי בעלה המנוח נפטר ביום 4.11.2006 , וביום 26.4.07 פנתה לסוכנות הביטוח לבירור, ושוחחה עם פקידה בשם מוריה אשר הודיעה לה כי ביום 19.4.05 הודיע הבנק כי הוא מוותר על עריכת פוליסת ביטוח חיים על שם המנוח, אך היא או בעלה מעולם לא ויתרו ביודעין על קיומו של ביטוח חיים ע"ש בעלה.

התובעת הצהירה כי כפועל יוצא, היו בידי הבנק ביטוח חיים אחד על שמה ושתי פוליסות לביטוח מבנה, בעוד היא הוטעתה לחשוב כי הבנק ויתר בשעתו על עריכת פוליסת ביטוח חיים על שם בעלה, משום שלבעלה כבר הייתה פוליסת ביטוח חיים בחברת הראל. התובעת הצהירה כי הוטעתה לחשוב שביטוח המבנה הנוסף בחברת הראל הוא ביטוח החיים של בעלה, כך שסברה, היא ובעלה, כי הם משלמים עבור שני ביטוחי חיים וביטוח מבנה אחד.

התובעת הצהירה כי כאשר פנתה לבנק לבירור, טענה פקידת הבנק, הגברת שבתאי, כי אינה זוכרת ואינה יודעת מדוע ביקש הבנק ביטוח חיים רק על שמה.

גברת לב טענה כי הנתבע לא יידע אותה, ולא הציע לה או לבעלה המנוח, לערוך ביטוח חיים גם לבעלה המנוח, ולא התריע בפניה על הסיכונים הכרוכים בקיום פוליסת ביטוח חיים אחת, למרות שהיא אישה והוא גבר, למרות גילם המתקדם, ולמרות שהיא צעירה מבעלה המנוח. לטענתה, הבנק העדיף את האינטרס הצר שלו ושל סוכנות הביטוח על פני האינטרס שלה ובעלה כלקוחות.

התובעת טענה כי התנהלותו של הבנק מהווה הפרה של חובת תום הלב , ההגינות , ויחסי הנאמנות בין הבנק ללקוח, וברשלנותו זו הביאה על סף חרפת רעב ופגיעה חמורה בבריאותה, ועל כן יש לחייב את הבנק במלוא נזקה , היינו יתרת סכום ההלוואה בסך 98,860 ₪.

מטעם הנתבע הצהירה הגברת גילי בן שימול, העובדת כנציגת משכנתאות בבנק כ 20 שנה, ולטענתה טיפלה בכמות רבה של הלוואות ולווים, והיא זו שטיפלה בהלוואה של התובעת ובעלה המנוח.

גברת בן שימול הצהירה כי היא נוהגת להסביר ללווה, לגבי כל מסמך על מה הוא חותם, ולפרט את התנאים הבסיסיים של ההלוואה, כמו גם את אפשרות הבחירה לגבי עריכת ביטוח חיים.

המצהירה טענה כי במקרה בו לווה מבקש פטור מעריכת ביטוח חיים, היא פונה אל מטה הבנק לקבלת אישור, ועם קבלתו היא מודיעה ללווה את תוכנו.

המצהירה טענה כי הלווים פנו אליה בבקשה לפטור אותם מביטוח חיים, היות ולטענתם הוצעו להם הצעות יקרות מאוד, וביום ה 3.3.2005 פנתה בכתב, על פי בקשתם, למטה הבנק לקבלת אישור, וקיבלה אישור בכתב.