לב נ' סער

                      ב"כ התובע- עו"ד אריאל לאונה, עו"ד עוז עמית

                      ב"כ הנתבע- עו"ד מיכל סער, עו"ד אבי לחנה

פסק דין

1. יעקב לב (להלן "התובע") הינו קבלן ויזם, וברוך סער (להלן "הנתבע") הינו שמאי מקרקעין. בין השניים נתקיימו בעבר יחסי שותפות עסקיים בנדל"ן וכיום הינם מנהלים שלשה הליכים משפטיים בקשר להם. בין היתר, נטען כי השניים היו בעלים במשותף (בין בחלקים שווים ובין אם לאו) בדירת מגורים ברחוב אהרונסון 14 בתל אביב.

2.       בשנת 2006 פרץ בין השניים סכסוך בגין דמי השכירות של אותה דירה. התובע טען כי גילה שאין הוא מקבל את חלקו בדמי השכירות וכי הנתבע נתן הסכמתו להארכת חוזה השכירות של הדיירים שהתגוררו בה, חרף סירובו של השותף .

3.       ביום 12/3/06 התקבל במשרד התובע מכתב, שנשלח באמצעות פקסימיליה, הנושא את לוגו משרדו של הנתבע, ואת שמו ככותב המכתב (להלן "המכתב"). במכתב יוחסו לתובע מעשים פליליים והוא כונה על ידי הנתבע "עבריין". התביעה שלפני הוגשה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

4.       התובע טען כי המכתב משמיץ ופגע בשמו הטוב ובעסקיו וכי הוא נשלח ונתקבל לא רק במשרדו, שם קראו אותו המזכירה והבת אלא גם אל 4 הנמענים שצוינו בתחתיתו.

לגרסת הנתבע המכתב איננו אלא "טיוטה" לא חתומה שהועברה אל התובע בלבד והיגיעה למשרדו, מבלי שעין נוספת מלבד זו של התובע שזפה אותו. עוד טען הנתבע כי המכתב נשלח בתום לב, לא התכוון לפגוע ולא היתה כוונת זדון מאחוריו. לחלופין טען הנתבע כי "למיטב ידיעתו" האמור במכתב הינו אמת.

5.       התובע העמיד תביעתו על כפל הפיצוי הסטטוטורי בסכום של 123,571 לחוק – משעסקינן, לגרסת התובע, בלשון הרע שפורסמה מתוך כוונה לפגוע. הנתבע השיב כי יש להקל עימו, ככל שיפסק פיצוי, בהתאם לס' 19 לחוק.

6.       דיון

וזו לשון המכתב:

"לכבוד

יעקב לב

הנדון: איומים טלפוניים

קבלתי ברגע זה הודעה מאד חמורה.

לפני זמן קצר התקשרת לדיירת שלי הגרה בבית בת"א ש 75% ממנו בבעלותי ובבעלות משפחתי.

התקשרת ואיימת עליה כי תפרוץ את דלת הבית בו היא גרה ותשליך את מטלטליה החוצה וכי "לא יהיה לך איפה לישון הלילה".

אתה ידעת ויודע היטב כי לזוג שגר בנכס עמית לונדר ומירב טביב יש הסכם שכירות תקף אשר הוארך עד אפריל 2007.