לב נ' אנור חב לבניין ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטות בימ"ש השלום בתל אביב שניתנו בדיון מיום 1.9.10 ומיום 14.9.10 (כב' השופטת רונית פינצ'וק אלט).

ההחלטות ניתנו במסגרת תובענה שהגישו המבקש ותובע נוסף כנגד המשיבים.

הבר"ע דנן אשר הוגשה ביום 11.10.10 הובאה לפני רק ביום 20.9.11 וזאת כפי הנראה לאור הליכי פטור מערבון שנדונו לפני כב' הרשם.

בהתאם להחלטתי והמלצתי מיום 21.9.11, הודיעני המבקש ביום 28.12.11 בין היתר כי התובענה מצויה בשלב הבאת עדי וראיות התביעה, ושטרם הוגשו תצהירי הנתבעים.

מכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סד"א, הבר"ע נדחית ללא צורך בתשובה, וזאת בכל הנוגע להחלטות נשוא הבר"ע המתירות ופוסלות שאלות שהוצגו לעדים ובעניין התנגדויות לשאלות שהועלו בדיון (עמ' 2 לבר"ע סעיפים ב, ג, ה).

החלטות אלו הן מסוג ההחלטות לגביהן לא תינתן רשות ערעור, וזאת בהתאם לסעיף 1 (5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט – 2009, לפיו לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת". זאת ועוד, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בעניינים כגון דא הנוגעים לדרך ניהול הדיון שקבעה הערכאה הדיונית, ובפרט בעניינים דוגמת שאלות המוצגות לעדים. מה גם שלאחר שעיינתי בפרוטוקולים שצורפו לא מצאתי על פניו אי סבירות בהחלטות אלו. ממילא נישמרה זכותו של המבקש להעלאת טענותיו בעניין זה בסיכומים.

גם לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא ומנימוקיו שלא להעתר לבקשת המבקש לצירוף חברת הביטוח איילון כנתבעת נוספת. כידוע "כלל הוא, כי תחום סדר הדין, ובכלל זה סוגיית תיקון כתב טענות, נתון לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית שבפניה מתנהל המשפט. בית המשפט לערעורים יתערב בשיקול דעת זה רק לעתים נדירות, מקום שנמצאה חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר" (רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ, [פורסם בנבו], 10.8.06). המקרה הנדון אינו מצדיק חריגה מן הכלל והתערבות בשיקול דעת הערכאה הדיונית בעניין זה.

שונים הם פני הדברים לכאורה בכל הנוגע להחלטה נשוא הבר"ע לפיה לא הותר למבקש להגיש מסמכים שונים בנימוק שלא צורפו לתצהירי העדות הראשית של העדים הרלוונטים ומחמת אי התייחסות בתצהירים למסמכים אלו, וכן באשר להחלטה לפיה לא הותר למבקש להעיד עד מטעמו מר רבינוביץ בנימוק שתצהירו לא הוגש במועד (ראו גם עמ' 46 ועמ' 84, 85 לפרוטוקול). המלצתי הלכאורית למשיבים להסכים לביטול החלטות אלו וכן להסכים לבקשה להשמעת העד והגשת המסמכים המבוקשים, בתנאי שהמבקש ישלם למשיבים הוצאות בגין מחדלו הדיוני לכאורה והתנהלותו. את סכום ההוצאות ומועד התשלום תקבע ערכאה דיונית.

מהודעת המבקש ומעיון בהחלטות שבתיק בימ"ש קמא בנט המשפט, נראה על פניו שטרם הסתיימה חקירת עדי התביעה וטרם החלה הבאת הראיות מטעם הנתבעים ותצהיריהם לא הוגשו, ונראה לכאורה שהדיון עוכב עד להכרעה בבר"ע מקום שבפועל ניתן היה לנצל תקופה זו להשלמת ראיות התביעה כמבוקש.

לכאורה לא היה מקום בנסיבות לחסום את דרכו של המבקש מהשמעת העד המבוקש והגשת המסמכים האמורים בהנמקה שניתנה בהחלטות נשוא הבר"ע, אלא לאפשר את הבאתם תוך חיוב בהוצאות לטובת המשיבים.

מטרתו של בית משפט היא עשיית צדק וגילוי האמת, ולכאורה לא נראה איזה נזק מהותי שאינו ניתן לתיקון באמצעות פסיקת הוצאות הולמות במידת הצורך, ייגרם למשיבים אם יישמע העד המבוקש ויוגשו המסמכים האמורים.

המשיבים יודיעוני בתוך 14 ימים מהמצאת החלטה זו האם הם מקבלים את המלצתי הלכאורית.

כך ייחסך זמן והוצאות מיותרות.

ככל שלא תהיה הסכמת המשיבים כאמור, יגישו המשיבים תשובתם לבר"ע בתוך 14 ימים מהמצאת החלטה זו. על נוסח תשובת המשיבים יחולו הוראות תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ותיכלל בה התייחסות לאפשרות שבית המשפט יפעיל סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי. העדר תשובה כמוהו כהסכמה לקבלת הבר"ע.

המזכירות תודיע תוכן החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, 24 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: