לב לבייב נ' רו"ח רפאל כהן בשם אפריקה ישראל להשקעות בע"מ

השופט נ' סולברג:

1. בית המשפט אישר בקשה להגיש תביעה נגזרת; עתה מבקש התובע הנגזר לתקן את כתב התביעה, האם יש להעתר לבקשתו?

2. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתנ"ג 7147-09-10 מיום 8.3.2017 (סגן הנשיא י' שינמן), בגדרה נתקבלה בקשתו של המשיב (להלן: התובע הנגזר) לתקן את כתב התביעה הנגזרת.

רקע

3. ביום 7.5.2014 אישר בית המשפט המחוזי הגשת תביעה נגזרת בשם חברת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (להלן: החברה), נגד המבקש, בעל השליטה בחברה ויו"ר הדירקטוריון (להלן: הנתבע), ונגד מספר דירקטורים בחברה. הרקע להגשת התביעה – עסקה שנעשתה בשנת 2007, במסגרתה רכשה חברת-בת של החברה מניות של חברה אוקראינית שהיתה בעלת זכויות בשטח של 46 דונם בעיר זפרוז'יה שבאוקראינה, בתמורה ל-22 מיליון דולר (להלן: העסקה). על החלטת האישור הגישו הנתבע והדירקטורים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן (26.4.2015) (להלן: רע"א 4024/14)). הערעור התקבל בעיקרו, במובן זה שנקבע כי אין לאשר את התביעה הנגזרת נגד הדירקטורים, וכי התביעה הנגזרת נגד הנתבע תצטמצם לעילות של תרמית והפרת חובת אמונים שלא בתום לב.

4. ביום 8.8.2016 הגיש התובע הנגזר בקשה לתיקון כתב התביעה, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנה 92), במסגרתה ביקש להוסיף לכתב התביעה עובדות חדשות שנתגלו במסגרת ניהול ההליך. הנתבע התנגד לבקשת התיקון, וטען כי אין אפשרות לתקן כתב תביעה נגזרת לאחר שהסתיים שלב האישור. ביום 1.11.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי אין מניעה עקרונית לתקן את כתב התביעה הנגזרת, גם לאחר אישור הבקשה. בהחלטתו הסתמך בית המשפט המחוזי על החלטה שניתנה במסגרת הליך אחר בבית המשפט המחוזי, מספר חודשים קודם לכן, בגדרה קבע השופט ע' גרוסקופף כי "אין דבר בתקנה 92 המונע את החלתה ביחס לתובענה נגזרת ואף אין כל שיקול שבהיגיון או ביעילות הדיון המונע זאת. תקנה 92 מקנה לבית המשפט את שיקול הדעת האם לאשר את בקשת התיקון, ומקובל עלי כי במסגרת שיקול דעת זה צריך בית המשפט להביא בחשבון את אופיו של ההליך ובכלל זה את העובדה שמדובר בתביעה נגזרת על כל המשתמע מכך [...] גישה לפיה כל תיקון בכתב התביעה יחייב ניהול חדש של הליך בקשת האישור מראשיתו, היא בלתי מתקבלת על הדעת מבחינה דיונית ומשמעותה כי הלכה למעשה לא ניתן יהיה לתקן כתב תביעה בהליכי תביעה נגזרת אף כאשר הדבר מתבקש" (תנ"ג (מרכז) 10466-09-12אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (18.5.2016), להלן: עניין אוסטרובסקי; על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, והיא עודנה תלויה ועומדת (רע"א 4928/16)). על בסיס דברים אלו קבע בית המשפט המחוזי בענייננו, כי תובע נגזר רשאי לבקש את תיקון כתב התביעה המקורי, "ובלבד שהשינוי אינו שינוי מהותי, והוא עומד בכל התנאים של תקנה 92" (פסקה 18). לצד זאת, לגופם של דברים נקבע, כי לא ניתן להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה כפי שהוגשה, הן משום שאינה עומדת בתנאיה של תקנה 92, הן בגלל שנכללו בה טיעונים מהותיים החורגים מעילות התביעה שאושרו על-ידי בית משפט זה במסגרת רע"א 4024/14. לפיכך קבע בית המשפט המחוזי, כי "לצורך ניהול יעיל של ההליך דנא ועל-מנת לאפשר לבית המשפט להכריע בסוגיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נחוץ תיקון כתב התביעה בכפוף לאמור לעיל" (פסקה 21), והורה על הגשת בקשה חדשה לתיקון כתב התביעה.

5. ביום 17.11.2016 הגיש התובע הנגזר בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה, וביום 8.3.2017 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה באופן חלקי. בהתבסס על אמת המידה שהתווה בהחלטתו מיום 1.11.2016 קבע בית המשפט המחוזי, כי יש להתיר תיקון והוספה של טענות עובדתיות אשר נתגלו לתובע הנגזר במסגרת ההליך המשפטי מאז הוגשה הבקשה לאישור: "טענות אלה בוודאי אינן נחשבות לתיקון מהותי ונחוצות לצורך בירור המחלוקת שבין הצדדים, גם בהתחשב שבכתב התביעה המקורי לא נטענו [...] בהליך של תביעה נגזרת, בשונה מהליך רגיל, מובאות ראיות בשלב האישור, ונשמעות עדויות. בית המשפט לא יכול 'לטמון ראשו בחול' ולהתעלם מעובדות ועדויות שנשמעו בשלב האישור, ואשר ידועות לכל הצדדים בשלב זה של ההליך" (פסקאות 26.2 ו-26.4). בהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי, כי "בחינה כמותית של הסעיפים והעמודים שהוספו לכתב התביעה" אינה מלמדת, כשלעצמה, האם מדובר בשינויים מהותיים, אם לאו; "הבחינה צריכה להיעשות בצורה עניינית ופרטנית ביחס לכל סעיף מתוקן" (סעיף 26.3). על רקע האמור קיבל בית המשפט המחוזי באופן חלקי את הבקשה לתיקון כתב התביעה, ואישר הוספה או תיקון של טענות ככל ש"מדובר בטענה עובדתית, שבירורה נחוץ לצורך הכרעה במחלוקות האמיתיות שבין הצדדים, חקר האמת, ואין בטענה הוספת עילות תביעה חדשות מעבר לאלה שהותרו בהחלטת האישור ובהחלטת בית המשפט העליון" (פסקה 32). לצד זאת דחה בית המשפט המחוזי את טענות הסף שהעלה הנתבע, הן ביחס לְשיהוי של התובע הנגזר בהגשת הבקשה, הן ביחס לפגמים שנפלו לכאורה באופן הגשת הבקשה ובתצהיר שצורף לה, הן ביחס לפגיעה שתיגרם לצד שלישי שאינו צד להליך כתוצאה מן התיקון (כפי שיפורט להלן).

           מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי.

עיקרי טענות הנתבע

6. לטענת הנתבע שגה בית המשפט המחוזי כשקיבל, ולוּ באופן חלקי, את בקשת התובע הנגזר לתיקון כתב התביעה. לשיטתו, הכלל המשפטי הראוי בנדון דידן הוא כדלקמן: לאחר שהסתיים שלב הבקשה לאישור תביעה נגזרת, ובית המשפט נתן את אישורו לנהל תביעה נגזרת על יסוד הנטען בגוף בקשת האישור ובכתב התביעה שצורף לה – אין להתיר תיקון או שינוי של כתב התביעה על דרך של הוספת טענות עובדתיות או משפטיות חדשות. התיקונים היחידים שניתן לעשות בכתב התביעה הנגזרת לאחר אישור הבקשה מתמצים בתיקונים הדרושים לצורך מחיקת והשמטת טענות אשר נכללו בכתב התביעה המקורי, ובית המשפט החליט שאין להתיר את בירורן במסגרת הליך של תביעה נגזרת; או בתיקונים טכניים, כגון טעות סופר, טעות חישוב וכיוצא באלו טעויות.