לב טוב נ' איפראימוב ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הנהגים ועיינתי בתמונות הנזק, ניתן בזה פסק דין כדלקמן:

התובע העיד ביחס לנסיבות קרות האירוע, לדבריו, בעת שהוא מבצע פניה ימינה, מרחוב ראשי לרחוב צדדי באשדוד, גם רחוב אליו הוא מבצע את הפניה, הינו רחוב שמונה 4 נתיבים, שני נתיבים לכל כיוון, כאשר התובע מבחין כי במרחק של כ- 50 מ' לערך, עומד מיניבוס בנתיב הימני וחוסם אותו, משכך עובר התובע, אשר רכוב על אופנוע לנתיב השמאלי וכשהוא מגיע במקביל למיניבוס, מבצע האחרון פנייתי פרסה וכך ארע אירוע התאונה.

כתוצאה מאירוע התאונה, נגרמו לתובע נזקי רכוש אשר נעמדים על ידו בסך של 15,929 ₪, זאת מעבר לנזק הגוף שנגרם לתובע ולרוכבת הנוספת שרכבה מאחוריו.

הנתבע 1 העיד ביחס לנסיבות קרות האירוע, אין מחלוקת כי הנתבע 1 ביקש לבצע פנייתי פרסה, כאשר לדבריו 70 מ' לערך אחרי שהוא מבצע את הפניה ימינה, לאותו רחוב שבו ארע אירוע התאונה, הוא מבחין בכלי רכב אשר חונים בצד ימין של הדרך, ומשכך חוסמים את הנתיב הימני, הוא מבקש לעבור לנתיב השמאלי, וכשהוא נמצא במצב של תחילת ביצוע הפרסה, לדבריו רק החל לאותת וכמעט ולא החל בפניה עצמה כך שהחלק שבלט לדבריו לעניין זה, הדגים הנתבע 1 עם כלי הרכב בביהמ"ש, כי למעשה החלק השמאלי קדמי בלבד בלט במעט מהנתיב, כאשר אף היה מרווח באותו הנתיב שבו הוא נוסע, במרווח הזה מחליט התובע לחלוף על פניו וכך ארע אירוע התאונה.

הנתבע 1 העיד כי לא הבחין ברוכב האופנוע בשום שלב אלא ברגע התאונה בלבד, הנתבע 1 מסר הודעה לחב' הביטוח עליה הוא חתום וכן נמסרה גרסתו/עדותו במשטרה מיד לאחר אירוע התאונה, באשר כאמור מדובר באירוע שבו היו נפגעי גוף.

בשום מקום אין זכר לעובדה שהנתבע 1 עבר בין הנתיבים, כך שהוא היה בנתיב הימני ועבר לנתיב השמאלי כתוצאה מכך שכלי רכב חסמו את הנתיב הימני, כאמור לדבריו הוא טרם ביצע את פניית הפרסה, הוא רק ציין שהוא אכן ביקש לבצע פניית פרסה.

לכאורה מונחות בפני ביהמ"ש שתי גרסאות, גרסתו של התובע וגרסתו של הנתבע 1 אשר הגיש תביעה ביחס לנזקים שנגרמו לו בביהמ"ש בנתניה.

ציינתי לכאורה, שכן לתובע גרסה פוזיטיבית ביחס לנסיבות קרות האירוע, להבדיל מגרסת הנתבע 1 אשר בשום שלב לא ראה את התובע, כאשר לדידו אירוע התאונה ארע 70 מ' לכל הפחות לאחר ביצוע הפנייה ימינה.

עוד לא יכולה להיות מחלוקת לפיה התובע אף הוא פנה ימינה לאותו נתיב שבו נסע נהג המיניבוס.

חיזוק לגרסת התובע ניתן למצוא במוקדי וסוגי הנזק בשני כלי הרכב.

אם אירוע התאונה ארע כפי שהעיד הנתבע 1, או אז הנזק היה מתמקד בחלק הקדמי של המיניבוס, מבלי שהדלת היתה נפגעת, בוודאי לא נזק כפי שניתן לראות בתמונות הנזק שצורפו ע"י הנתבע כאשר המוקד העיקרי הוא דווקא בדלת, כאילו ניתן לראות את הכניסה של האופנוע בתוך הדלת, מצב דברים כזה יכול להתבצע רק כאשר המיניבוס נמצא כבר בפניית הפרסה.

הנתבע 1 ציין כי נגרם נזק בכנף ובגלגל, מתמונות הנזק ניכר כאמור כי מוקד הנזק העיקרי אם לא הבלעדי למעשה מצוי כאמור בדלת הקדמית של הנהג ובחלק שמחבר בין הדלת מעל הגלגל.

הכנף בחלקה הימני לא נפגעה, נאלצו להחליף אותה שכן כאמור הקשת שמהווה חלק מהכנף ניזוקה בחלק שצמוד לדלת של הנהג.

התובע בחר שלא להעיד עדה מטעמו, כך גם הנתבע אשר בחר שלא להעיד עד נייטרלי מטעמו , כך שנותרו שתי גרסאות של הנהגים, מבין שתי הגרסאות אני מעדיפה את גרסת התובע על פיני גרסת הנתבע ביחס לנסיבות קרות האירוע, אשר כאמור אף מתיישבת עם הנזקים בשני כלי הרכב.

מעבר לכך, יש לציין כי הנתבע אישר שהוא מבקש לבצע פניית פרסה משכך, מרבית האחריות ממילא רובצת לפתחו של מי שמבקש לבצע פניית פרסה, עליו לעשות כן בזהירות הראויה מבלי לגרום לנזקים לכלי רכב שנמצאים במקום, לרבות אופנועים.

כעת נשאלת השאלה האם לתובע אשם תורם לקרות האירוע במובן של מניעת אירוע התאונה בנסיבות כפי שתוארו על ידו, כאשר כאמור לא יכולה להיות מחלוקת שהאשם ברובו רובץ על הנתבע 1.

ביחס לכך, בראות עיני, כאשר אני בוחנת את הסיטואציה לפי נקודת מבטו של נהג האופנוע אשר מבצע פנייה ימינה לנתיב הימני, שלטענתו חסם מרחק של 50 מ' לערך לפניו במיקומו של המיניבוס באותו מקום, הרי שגם אם המיניבוס לא היה מבצע פניית פרסה אלא מבקש לסטות לנתיב השמאלי, או אז ממילא מרבית האחריות מוטלת על הנתבע 1, יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע אשם תורם אם כי קטן בשיעור של 20%.

סוף דבר, הנתבעים ישלמו לידי התובע ביחד ולחוד סך של 11,759 ₪ עבור הנזק הישיר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.3.09 ועד התשלום המלא בפועל, כמו כן בנסיבות העניין שבהן הנזק נגרם לרוכב אופנוע אשר נאלצו על מנת לבדוק את פצעיו לקרוע ולחתוך את המעיל שהיה ברשותו, גם אם זה לא רכש אחר תחתיו, הנני פוסקת על דרך האומדן ביחס לראש נזק זה, סכום של 1,000 ₪ שמצטרף לנזק הישיר, אגרה בסך של 347 ₪, שכ"ט עו"ד בסך של 15% + מע"מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.