לב ואח' נ' חמו רגב

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית ע"ס של 6,467 ₪, במסגרתה טוענים התובעים, כי בשל התרשלותו של הנתבע וחוסר אחריותו כלפיהם, נגרמו להם נזקים כספיים ועוגמת נפש, כמפורט להלן.

התובעים, בעל ואישה, פנו לנתבע -מדריך טיולים העוסק בארגון טיולים למרוקו- וביקשו את שירותיו להסדרת טיסות מנתב"ג למרוקו וחזרה, לינה במרוקו, רכב שכור ונהג. למעשה רכשו דרכו שירותי טיסה וקרקע.

הטיסה חזרה היתה ממרוקו לרומא וטיסת המשך לישראל, עם המתנה קצרה של כ – 3 שעות. לטענת התובעים, ביום המיועד לחזרתם ארצה, כאשר הטיסה אמורה היתה לצאת מרומא בשעה 11.35 בבוקר, גילו להפתעתם כי שמותיהם לא רשומים בטיסה זו, בשונה משאר הקבוצה, אם כי רשומים בטיסת המשך שיוצאת כעשר שעות מאוחר יותר.

בכתב התביעה נטען כי הנתבע ידע על העיכוב מראש שכן הוא היה האחראי על הזמנת כרטיסי הטיסה, אולם לא טרח להודיע לתובעים על כך מבעוד מועד. עקב כך, כך נטען בתביעה, נאלצו הם לשלם עלות "מנוחה" בבית מלון ונגרמו להם הוצאות נסיעה משדה התעופה ברומא לבית המלון ובחזרה, תשלום הסעה חלופית משדה התעופה בישראל לביתם, עלות שיחות טלפון מרומא לישראל, הכל בסך של 4,467 ₪. בנוסף לסכום זה מבקשים התובעים לחייב את הנתבע לפצותם בגין עוגמת נפש בסך של 3,000 ₪.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי הוא מילא את התחייבויותיו כלפי התובעים ע"י רכישת כרטיסי הטיסה למועדים המיועדים, כמו יתר חברי הקבוצה, תוך שהוא מדגיש כי הכרטיסים שנרכשו וסופקו לתובעים ואשר הוצגו בדלפקי חברת התעופה היו לאותה טיסה של הקבוצה, לאמור טיסה מרומא לישראל בשעה 11:35.

הנתבע טען כי אין לו שליטה ו/או אחריות על מחדלי חברת הטיסה ויש להפנות את התביעה כנגדה על כך שלא כיבדה את כרטיסי הטיסה.

בדיון שמעתי את עדותם של שני הצדדים; את התובעים מחד ואת הנתבע מאידך.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים שהוגשו, ובכלל זה בצילום כרטיסי הטיסה שצורפו לכתב ההגנה, לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתיהם שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ההסכם ביניהם הסתכם ברכישת כרטיסי טיסה, לינה במלון ושכירת רכב עם נהג, זאת חרף הטענה בכתב התביעה לפיה התובעים הזמינו אצל הנתבע טיול מאורגן. אין גם מחלוקת כי כרטיסי הטיסה שנרכשו וסופקו לידיהם של התובעים הינם כרטיסים לטיסה חזרה מרומא לישראל בשעה 11:35. על כך יעיד גם צילום כרטיסי הטיסה המצורף לכתב ההגנה.

מסיבה שלא הובררה עד תום, נמסר לתובעים כי הם לא יכולים לעלות לאותה טיסה, כאשר לטענת הנתבע נמסר לו מחברת הטיסה כי נוצר מצב של 'אובר בוקינג' (רישום יתר).

בדיון נטען ע"י התובעת כי היא משערת כי הבעייה נוצרה בשל כך שבעבר שקלה, יחד עם בעלה, לדחות את טיסתם חזרה מרומא באופן שיאפשר להם לשהות בה מספר שעות. לשיטתה, הנתבע פנה לחברת הטיסה ועשה את השינוי וכנראה שכח לבטלו בהמשך.

הנתבע טען בתורו כי על "ההשערה" הזו הוא שמע, לראשונה, בדיון שכן במכתב הדרישה שנשלח אליו עובר להגשת התביעה נטען כאילו הדבר (התקלה) נעשה במכוון על ידו. מכל מקום, הנתבע העיד כי האופציה של 'תחנה' ברומא נבדקה בעבר על ידו לבקשתם של התובעים וניתנה להם, זמן רב, לפני הטיסה, תשובה שלילית לפיה שהדבר לא מתאפשר. הנתבע הדגיש, פעם אחר פעם, כי בכרטיסי הטיסה שסופקו פיזית לתובעים רשום כי טיסת ההמשך מרומא ממריאה בשעה 11:35 ואילו בוצע כל שינוי, כפי שנטען ע"י התובעים, הרי שהיה נעשה 'כרטוס' אחר, חדש עם מספר אחר.

מבין שתי הגרסאות של הצדדים, אני מבכרת גרסתו של הנתבע, כי מדובר בתקלה שאין לו כל שליטה ו/או אחריות עליה, שכן הוא מילא אחר התחייבויותיו כלפי התובעים וסיפק להם כרטיסי טיסה למועד שביקשו ואם אכן נפלה תקלה, אזי זו כרוכה בחברת הטיסה ואינה נובעת ממחדל או מעשה שלו. התובעים לא זימנו מי מטעם חברת הטיסה ולא הציגו כל תשובה בכתב מטעמה היכולה להשליך אור על התקלה שאירעה ו/או להסביר מדוע לא התאפשרה להם עלייה למטוס חרף כרטיס הטיסה שרכשו.

הסבריו של הנתבע כי כל שינוי – אילו זה היה נערך- היה מחייב 'כרטוס' חדש (כרטיס טיסה חדש עם מספר שונה) הינו הסבר אמין, הגיוני, משכנע ועולה בקנה אחד עם נסיון החיים ומכל מקום, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי התקלה שאירעה מקורה בהתנהלות של הנתבע ו/או בטעות שלו (ובהקשר זה יודגש כי 'ההשערה' שלהם בדבר מקור הטעות עלתה רק בדיון) ומשכך נכשלו הם בהוכחת תביעתם.

לאור האמור, אני מורה על דחיית התביעה.

לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ד, 24 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: