לב ארי (דדון) ואח' נ' חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב מיום 17.3.11 (כב' השופט אהוד שוורץ) לפיה נתקבלה באופן חלקי בקשת רשות להתגונן שהגישו המבקשים, ונקבע בין היתר כי :

"... משכך, כאמור, התובעת (המשיבה) זכאית לקבל סעד של פינוי, כפי שהיא דורשת. ביצוע הצו יעוכב למשך שישה חודשים מהיום, על מנת לאפשר מיצוי נוסף של ניסיון להסדיר את המחלוקת הכספית שבין הצדדים.

אשר לתביעה הכספית - ... קיימת יתרת חוב בקרן, לתקופה שמיום 31.12.04 ועד יום 01.06.08, של 4,017 ₪ (99,720 ₪ פחות 95,703 ₪). בכל הנוגע ליתרת חוב זו אין הגנה, והתובעת זכאית לפסקֿֿדין לגביה. ככל שהדברים אמורים ביתרת הפתיחה שצוינה לעיל, בהעדר פירוט בתביעה לאילו שנים היא מתייחסת, וכאשר מנגד ישנה טענת התיישנות לגבי חיובים הקודמים ליום 10.11.01 - יש ליתן רשות להתגונן ולבחון איזה חלק מאותו סכום מאוחר לאותו יום, ואם על חלקו אכן חלה התיישנות.

לאור כל האמור, נקבע כלהלן: בקשת הרשות להתגונן לעניין דחיית הסעד של פינוי נדחית, ומשכך ניתן צו לפינוי ולסילוק ידם של הנתבעים מן הדירה כמבוקש בתביעה. ביצוע הצו יעוכב למשך שישה חודשים מהיום. בתביעה הכספית, הבר"ל נדחית ככל שהיא מתייחסת לסך של 4,017 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. לגבי יתרת סכום התביעה - ניתנת רשות להתגונן, ולעניין זה הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים כלהלן ...".

הבר"ע הוכתרה כ"בקשת רשות ערעור פורמאלית", ובה נאמר כי בבד בבד עימה מוגשת בקשה למתן ארכה להגשת נימוקי הבר"ע ושהנימוקים והטענות המשפטיות יוגשו בתוך 14 יום.

דין הבר"ע להידחות ללא צורך במתן תשובה.

הלכה היא שבנסיבות בהן בית המשפט פוסק לבעל דין את מלוא הסעד שהתבקש על ידו מבין מספר סעדים העומדים לדיון, או דוחה סעד זה, וסעד זה עומד בפני עצמו, מדובר ב'פסק דין' (חלקי), עליו ניתן לערער בזכות. כפי שנקבע בפסיקה:

"ההבחנה בין פסק-דין להחלטה אחרת מושתתת על בחינת סופיות ההחלטה ... השאלה היא האם נסתיים הדיון בעניין התלוי ועומד לפני בית המשפט? החלטה המסיימת את הדיון 'וסוגרת את תיק המשפט' היא פסק-דין שעליו יכול בעל-דין שקופח לערער, וכל החלטה שאינה מסיימת את הדיון 'מבחינה פורמלי ... היא החלטה אחרת, שעליה אין מערערים אלא ברשות ... או בלא רשות, ביחד עם פסק-הדין שניתן במשפט ... מבחן זה הוא מבחן הסעד, אשר מאפשר 'לקבוע כי תחום מוגדר של ההליך הסתיים'. השאלה, על פי מבחן זה, היא האם בקטע כלשהו של ההתדיינות קיבל התובע או נשלל ממנו הסעד הסופי שביקש או חלק ממנו. זאת, משום שבית המשפט הכריע בשלב הראשון באחת או יותר מן העילות שנתבעו באותה תובענה ופסק לתובע אחד או יותר מן הסעדים שתבע בגין אותה עילה או דחה את מתן הסעד המבוקש" (ראו: ע"א 7346/01 שטנדל נ' בזק בינלאומי בע"מ, פ''ד נו(3) 61).

בעניין הנדון, כפי שעולה מההחלטה, תבעה המשיבה בבית משפט קמא סעד כספי וכן סעד של פינוי וסילוק יד. בהחלטה נשוא הבר"ע ניתן צו "לפינוי ולסילוק ידם של הנתבעים מן הדירה כמבוקש בתביעה. ביצוע הצו יעוכב למשך שישה חודשים מהיום ...". בנסיבות אלה, בהן החלטת בית המשפט הכריעה וסיימה את התיק בכל הנוגע לסעד שהתבקש לפינוי וסילוק יד, מדובר ב'פסק דין' שהערעור עליו הוא בזכות.

אמנם כאמור אין לפני את הנימוקים המלאים של בקשת רשות הערעור, אולם עולה מבקשת רשות הערעור (ראו גם סעיף 16 לבר"ע) שאין למבקשים טענות כלפי סכום החוב שלגביו נדחתה הבר"ל, וממילא ינתן נגדם פסק דין על סך זה ותקום להם בקרוב מאד זכות ערעור גם על כך .

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובת המשיבה. אין צו להוצאות. פקדון ככל שהופקד יוחזר למבקשים.

ניתנה היום, ד' סיון תשע"א, 06 יוני 2011. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: