לאשין נ' אבו קרט ואח'

החלטה

לפני בקשה שהגישו הנתבעים, בה הם עותרים להעברת תיק זה לבית המשפט המוסמך, בטענה שאין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה.

התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה נזיקית על סך של 2,696 ₪, בגין נזקי רכוש שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 14.6.08.

בבקשתם טוענים המבקשים, כי יש להעביר את התובענה לבית משפט בעל הסמכות המקומית, מקום בו נוצרה ההתחייבות או מקום מגוריו של הנתבע. הואיל והתאונה ארעה בחוף הבונים, הרי יש להעביר את התיק לבימ"ש השלום בחדרה, שהינו בית המשפט המוסמך לדון בתובענה לאור מקום אירוע התאונה.

לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, מבלי לקבל את תגובת התובהע לאמור בבקשה. תקנה 2(3) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, (להלן: התקנות) קובעת:

"2. תביעה תוגש לבית –המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי-הדין; ואלה הם:

1...

2...

3. המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות ; ".

ברע"א יאיר לוי נגד צבי פולג ואח' פ"ד מט(2) 731, פירש בית המשפט העליון את תקנה 2(3) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 (להלן: חוק החוזים). באותו פסק דין נקבע , כי הדיבור "התחייבות" בתקנה 2(3) לתקנות הוא דיבור עמום המחייב פרשנות, וכי יש ליתן לתקנה זו פרשנות רחבה המתאימה את הוראותיה להוראות הדין המהותי. לפיכך, נקבע כי בתביעות נזיקיות מוטלת חובה על הנתבע לשלם את הפיצויים הנתבעים ממנו במקום מגוריו של התובע , וזאת מכוח הוראות סעיפים 44(א) ו- 61(ב) לחוק החוזים.

לאור כל האמור, מאחר שחלה בענייננו הוראת תקנה 2(3) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות אשר, כאמור, ניתנה לה פרשנות בהתאם לדין המהותי, ומאחר שמקום מגוריו של התובע הינו בעיר נצרת , קנה בית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה זו מכוח הוראת תקנה 2 (3).

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

מאחר ולא נתבקשה תגובת התובע, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א סיון תש"ע, 03 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: