לארי נ' קופת חולים כללית

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבעת, להעברת הדיון בתובענה לבית הדין לעבודה, בשל העדר סמכות עניינית על פי סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד – 1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות).

המבקשת טוענת כי תוכניות ביטוחי הבריאות הנ"ל בהן הייתה מבוטחת התובעת, הינן תוכניות לשירותי בריאות נוספים של שירותי בריאות כללית הפועלות מכוח חוק ביטוח בראיות ממלכתי. מאחר ותביעה זו עוסקת בתנאי התכנית ובתקנון המגדיר את אופן ההצטרפות והזכאות לתשלומים, יש להעביר את התובענה על פי סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות, לבית הדין לעבודה, אשר לו הסמכות הייחודית לגבי תביעה שכזו של מבוטח נגד קופת החולים המבטחת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובכתב התביעה ובהעדר תגובה מטעם התובעת עד היום, הנני נעתרת לבקשה.

סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות קובע:

"לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה, או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות."

התביעה הינה תביעה כספית להשתתפות המבקשת בהוצאות בגין ניתוח שעברה התובעת ב-11/09 ופיצוי בגין אי אישור ההשתתפות, על פי הנטען, שלא כדין. המחלוקת הינה אודות תנאי זכאותה של התובעת והבטחות נטענות שניתנו במסגרת הצטרפותה לתכניות אלה. הסמכות העניינית לדון במחלוקת שהוצגה הינה אכן נתונה לבית הדין לעבודה (רא' רע"א 363/08 מתן-חיים פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת (2009) [פורסם בנבו].

הנני על כן מורה על העברת הדיון בתיק זה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, כמבוקש.

אין צו להוצאות. הנתבעת תפעל להגשת כתב הגנתה ללא דיחוי.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"א, 10 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: