לארי ואח' נ' דוידי ואח'

החלטה

בפני בקשה למתן רשות להתגונן בפני תביעת המשיבים לסילוק ידם של המבקשים מחלק במקרקעין שהוא חצר הצמודה פיזית למבנים התפוסים על ידי המבקשים והמשיבים.

העובדות הצריכות לענין:

1. המבקשים והמשיבים הינם חלק מבעלים במושאע של מקרקעין הידועים כחלקה 90 בגוש 7051 (להלן:"החלקה") .

2. אין חולק כי מטיבה, בעלות במושאע , הינה בעלות בחלקים הנקובים ברישום ואולם, אין לאף אחד מן הבעלים חלק מסויים במקרקעין (ראה הוראות סעיף 27 לחוק המקרקעין , תשכ"ט – 1969).

3.החלקה הנדונה הינה חלקה רבת בעלים ועליה בנויים מבנים רבים , אשר נבנו לפני שנים רבות. אין חולק כי בצמידות פיזית לחלק מהמבנים מצויות חצרות.

4. אין חולק כי כל אחד מן הבעלים תפס לו חזקה יחודית במבנה או מבנים ולענין זה – המחלוקת בפני אינה נסבה על תפיסת החזקה במבנים כאמור.

5. המחלוקת בפני נסבה על חצר בשטח של כ – 60 מ"ר , הצמודה פיזית למבנה שבו תפסו המשיבים והמבקשים חזקה יחודית והפונה לרחוב אברבנל 56 ( לעיל ולהלן:"החצר"). אציין כי אין חולק והדבר אף התברר בביקורי במקום אשר התקיים ביום 16/7/12 -שהמשיב 1 מחזיק בחלק המבנה המצוי בצד הצפוני מערבי של המבנה , המשיב 2 מחזיק בחלק המבנה המצוי בחלקו הדרומי והמבקשים מחזיקים בחלק המבנה המצוי במרכז המבנה במזרחו והפונה לכיוון רחוב אברבנל 56. אין חולק כי הצדדים אינם מחזיקים במבנה בעצמם אלא באמצעות שוכרים מטעמם.

במאמר מוסגר אדגיש , כבר בשלב זה, כי למינוח "הצמדה" קיימת משמעות משפטית המקנה זכות לבעלות וחזקה בלעדית ומשכך, הדגשתי וציינתי כי מדובר בצמידות פיזית בלבד, באשר אין חולק כי – בהתאם לרישום בפנקס רישום המקרקעין – הבעלות הינה כאמור במושע ומשכך – אין שיוך של איזה המבנים למי מהבעלים וקל וחומר שאין הצמדה של איזה מחלקי החלקה לאיזה מהמבנים.

6.אין חולק – ואף זאת התברר במסגרת הביקור במקום כי – חלקה הצפוני של החצר משמש כשביל גישה למבנה המשיב 1 וכן, נעשה בשטח הפתוח הצמוד לו שימוש על ידי שוכר המשיב 1 וכי בחלקה הדרומי של החצר מצוי שביל גישה להולכי רגל לחלק המבנה של המשיב 2.

7. חלק החצר נשוא המחלוקת בפני הינו זה המצוי במרכז – דהיינו בין שביל הגישה הצפוני לשביל הולכי הרגל הדרומי . אין חולק כי עד למועד הסמוך להגשת התביעה, החצר האמורה היתה משטח עפר ואילו, עתה קיים בה משטח "דק" .

8. אין חולק כי המבקשים 1 ו – 2 השכירו את החלק במבנה אשר בו הם מחזיקים למבקשים 3 ו – 4 ואלו האחרונים מפעילים במקום בית קפה, אשר פונה לכיוון משטח הדק התחום באדניות (אשר אינן מקובעות) ואשר עליו מוצבים שולחנות ושמשיות אשר אף הם ניתנים לפירוק והזזה.

טענות הצדדים:

9. בקליפת האגוז , טענתם של המשיבים , במסגרת תביעתם הינה כי החל מחודש ספטמבר 2011 החלו המבקשים לעשות שימוש יחודי בחצר נשוא המחלוקת והואיל ובהתאם לדין אין להם זכות לשימוש כאמור הרי שיש להורות על סילוק ידם מהחצר.

המשיבים מנגד טוענים כי החצר במחלוקת היתה מאז ומעולם בשימושם הבלעדי של בעלי הזכויות בחלק המבנה שהוא היום בחזקתם וכי אין להורות על סילוק ידם נוכח שימוש דומה הנעשה על ידי כלל הבעלים בחלקה.

ההליכים המשפטיים:

10.אציין תחילה, כי בתיק זה הוגשה על ידי המשיבים בקשה למתן צו מניעה אשר במסגרתה עתרו להפסקת החזקה הייחודית בחצר נשוא המחלוקת על ידי המבקשים וכן, להפסקת כל פעולה נוספת של המבקשים בחצר האמורה. לאחר שני דיונים אשר התקיימו בפני כבוד השופט אבינור, לרבות חקירת המשיבים (שהיו המבקשים בבקשה הנדונה ) , ניתנה החלטה מפורטת במסגרתה התקבלה הבקשה באופן חלקי. יודגש – כבוד השופט אבינור ציין במסגרת החלטתו כי המשיבים העמידו שאלה ראויה לדיון באשר הואיל ומדובר בשותפות במושאע הרי שאין מי מהצדדים רשאי לתפוס חזקה יחודיית בחלק מסויים במקרקעין ומשהמשיבים הניחו תשתית ראייתית לכל הפחות לדיון בשאלה האם המשיבים תפסו חזקה ייחודית בשטח שבמחלוקת אם לאו. יחד עם זאת, הואיל והמשיבים לא הרימו הנטל להוכיח את אי הנוחות או נזק אשר יגרם להם באם לא ינתן הצו להפסקת החזקה וכן, הואיל ולמעשה מדובר בצו שהוא הסעד התביעה העיקרית- קבע השופט אבינור כי לא ינתן צו המורה על הפסקת החזקה ואולם, ינתן צו המונע מהמבקשים לבצע עבודות בנייה נוספות בשטח נשוא המחלוקת.

11.ביום 10/7/12 התקיים בפני דיון בבקשת המבקשים למתן רשות להתגונן. במסגרת הדיון האמור, נחקר המבקש1 בדבר התצהיר אשר צורף על ידו בתמיכה לבקשה.

לאחר קיום חקירה נגדית כאמור המשתרעת על כחמישה עמודים , הוצג בפני המבקש 1 סרט וידאו במסגרתו תועד השימוש הנעשה על ידי המבקשים בחצר.

במהלך הצגת הסרט האמור , עלתה בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם הסרט מתעד נכונה את מצב הדברים.