לאפי נ' שרביט ואח'

פסק דין

תביעה בגין שיק על סך של 8,000 ₪, שניתן בחתימת הנתבעת מחשבונם של הנתבעים. השיק נרשם לפקודת לאפי חוסיין. תאריך הפירעון נקבע ליום 31.10.05. במקור נרשמה על השיק מגבלה לפיו הינו למוטב בלבד, אך מגבלה זו נמחקה, בצמוד לחתימת הנתבעת.

התובע טוען, כי הינו אוחז כשורה בשיק. לטענת התובע, הוא קיבל את השיק מבנו כעזרה לצורך רכישת ספרים. לגרסת התובע, בנו עבד עם לאפי חוסיין וקיבל ממנו את השיק, בתמורה לעבודות שביצע עבורו.

במהלך הדיון הסתבר, כי התובע הוא אחיו של חוסיין לאפי.

עוד עלה מהראיות, כי השיק ניתן על ידי הנתבעים לחוסיין לאפי במסגרת תשלומים עבור עבודות שיפוצים. אולם, לנוכח עזיבת המקום וגרימת נזקים, בוטל השיק.

הנתבעים הודיעו לחוסיין לאפי על ביטול השיק, עוד קודם למועד שנקבע בשיק לפרעון. לטענת התובע, השיק הוסב לו עוד קודם להודעת הביטול, ועל כן גם לא יכול היה לדעת כל כך שהשיק מבוטל.

על רקע זה התגלעה בין הצדדים מחלוקת לגבי מועד מסירת השיק לידי חוסיין. לגרסת הנתבעים, השיק נמסר רק לקראת סוף חודש ספטמבר 2005, ובוטל בהודעה שניתנה במכתב מיום 27.10.05. הודעה על כך שאין בכוונת הנתבעים לכבד השיק נמסרה לחוסיין בעל-פה, שבוע קודם לכן. לעמדת הנתבעים, השיק הגיע לידיו של התובע רק לאחר מועד ביטולו. לגרסת התובע, השיק נמסר לחוסיין עוד בחודש אוגוסט, וכבר בסמוך לכך, הוסב לפקודת בנו, אשר מסר לו השיק לשם רכישת ספרים.

התובע נתבקש להגיש חשבונית לגבי רכישת הספרים. מתוך החשבונית ניתן היה ללמוד, מתי ביקש התובע לעשות שימוש בשיק. אולם, התובע הודיע כי חרף ניסיונו להשיג קבלה מחנות הספרים, הדבר לא עלה בידיו.

התובע ביקש להסתמך על קבלה שניתנה על ידי בנו לחוסיין בגין השיק. לפי הרישום בקבלה, מועד הוצאתה היה ביום 1.9.05. אולם, כאשר נתבקש התובע להציג את פנקס הקבלות של בנו, על מנת שניתן יהיה לבדוק את רצף הקבלות והתאריכים, הודיע כי בנו אינו מסכים לכך.

בדיונים שנערכו בפניי העידו הנתבעים והתובע, ונחקרו בחקירה נגדית על האמור בתצהיריהם.

לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן וכן עיינתי במסמכים השונים שהוגשו, החלטתי לדחות את התביעה.

לנוכח נסיבות העניין, והקרבה המשפחתית שבין התובע לאחיו, חוסיין, אני סבור כי התובע ידע על כך שהשיק אינו בעל ערך, קודם שביקש לעשות בו שימוש והשיק חולל.

הנתבעים הוכיחו כשלון התמורה ביחס לשיק, וזאת על רקע מהלך הדברים שבינם לבין חוסיין, מי שקיבל את השיק.

אינני סבור כי התובע הינו "אוחז כשורה" בשיק. מנסיבות העניין נראה, כי המסקנה לפיה התובע ידע על מערכת היחסים בין אחיו לנתבעים ובהמשך לכך על העדר ערך לשיק, הינה מסתברת והגיונית יותר מאשר טענת התובע, לפיה לא ידע את מקור השיק ואת הפגם שנפל בו.

הנתבעת העידה כי עוד קודם לביטול השיק היא שוחחה עם בני משפחתו של חוסיין, כולל בני דודים ואחים. לגרסתה היא שוחחה גם עם בנו של התובע. עוד יש לציין, כי התובע ואחיו חוסיין מתגוררים באותו כפר. אינני מקבל את עדותו של התובע, לפיה הוא לא ידע שהשיק שהוא קיבל מבנו, נרשם לפקודת אחיו חוסיין.

היה בידי התובע להוכיח באמצעות ראיות פשוטות, כגון קבלה מחנות הספרים או הצגת פנקס הקבלות של בנו, את טענתו לפיה השיק נמסר לידיו במהלך חודש אוגוסט 2005. מנגד, הנתבעת העידה כי השיק נמסר לידי חוסיין רק בסוף חודש ספטמבר. הנתבעת גם תיארה את מהלך הדברים הנוגע לחתימתה על ביטול ההוראה למוטב בלבד ומתוך ההקשר נראה כי לא מדובר בשלבים הראשונים של העבודה. עיון בהסכם השיפוצים שנערך ביום 1.8.05 בין הנתבעים לחוסיין מלמד, כי לא מדובר בתמורה ששולמה מראש, אלא לפי קצב התקדמות העבודה. התשלום של 8,000 ₪ אינו מתקשר לעבודות שבוצעו כבר בחודש אוגוסט, אלא למועד מאוחר יותר.

לפיכך, התביעה נדחית.

התובע יישא בתשלום הוצאות הנתבעים בסך של 1,000 ₪ וכן בתשלום שכ"ט עו"ד של הנתבעים בסך של 2,500 ₪, בתוספת מע"מ כדין. סכומים אלו ישולמו תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ז אב תש"ע, 28 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: