לאלו ואח' נ' בר נהור

החלטה

1.בפני בקשת המבקש לחייב כל אחד מהמשיבים להפקיד ערובה בסך שלא יפחת מסך של 30,000 ₪ כל אחד להבטחת הוצאות המבקש, לפי הוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 כתנאי להמשך ההליך.

2.המבקש טוען כי כל ארבעת המשיבים נמנעו במכוון מלציין כתובת מגוריהם.

בנוסף נטען כי המשיב 1 הוא תושב חוץ, כי אין באפשרות המשיב 1 להצביע על נכסים הנמצאים בארץ מהם ניתן יהיה להיפרע וכי הנכס היחיד שמצוי בבעלות המשיב 1, הוא 1/8 מזכויות המקרקעין נשוא התביעה וגם ביחס לזכויות אלה ספק אם הן של המשיב 1 ובהנחה שכן, הרי שהנכס לא בר מימוש, שוויו לא ידוע ועל מחצית הזכויות הוטל צו מניעה מטעם המבקש. המבקש מוסיף וטוען לקיומו של השתק פלוגתא לשאלת הצורך לחייב את המשיב 1 בהפקדת ערובה מאחר שבמסגרת ת.א 35708-03-10 חויב המשיב בהפקדת ערובה.

באשר למשיבה 2, נטען כי מצבה הכלכלי רעוע, כי היא חייבת כספים לנושים שונים, כי נוהלו נגדה הליכי הוצל"פ ,כי ביום 8.5.07 ניתן צו כינוס בעניינה ומונה לה מנהל מיוחד וכי במסגרת הסדר אליו הגיעה המשיבה 2 בתיק הפש"ר נטען על ידי בא כוחה שמצבה הנוירולוגי מתדרדר. בנסיבות אלה, נטען כי יש מקום לחייב את המשיבה 2 להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקש.

בכל הקשור למשיב 4 נטען כי הואיל והתובע הוא עזבון אזי אינו בבחינת אישיות משפטית הכשרה לתבוע ולהיתבע. עוד נטען כי המשיבים עצמם הודו שטרם הוצא צו ירושה ומשכך בשלב זה כלל לא ידוע מיהם יורשי המשיב 4. בשים לב לאמור, טוען המשיב כי בפועל לא ניתן יהיה לגבות מהעזבון הוצאות ככל שתפסקנה לזכותו ועל כל אלה יש להוסיף כי מתבקשת מחיקתו מכתב הטענות מהסיבה כי אינו אישיות משפטית.

המבקש מוסיף, כי המנוחה (המשיבה 4) חויבה בתשלום הוצאות שנפסקו נגדה בהליך שניהלה נגד המבקש בו ביקשה לבטל פסק דין שניתן לזכות המבקש ואותו תוקפים המשיבים (התובעים) במסגרת ההליך דנא, אך ההוצאות לא שולמו למבקש על ידי המנוחה ו/או על ידי העזבון, המשיב 4 גם לא על ידי המשיבים 1- 3 הטוענים להיות יורשי המנוחה.

עוד נטען כי סיכויי התביעה קלושים וזאת בין היתר בשל התיישנות, היעדר יריבות והיעדר עילה. בהקשר זה טוען המבקש כי אף הגיש בקשה לסילוק על הסף.

באשר לשיעור הערובה המבוקשת, מבוקש להשית ערובה בסך של 30,000 ₪ על כל אחד מהמשיבים וזאת בשים לב , בין היתר, לכך שעניינה של התביעה הוא חוזה שנערך לפני שנים רבות והמעורבים בו כבר הלכו לעולמם ומשכך ניהול ההגנה, לרבות הכנת התיק והתשתית הראייתית והמשפטית יהיו מורכבים וכרוכים ,בין היתר, בשחזור תיקים שבוערו ותדרש השקעה כספית לא מבוטלת לניהול ההגנה.

3.בתגובתם מבקשים המשיבים לדחות את הבקשה, לטענתם, מטרת המבקש היא נסיון להתיש את המשיבים התנהלות החוזרת על עצמה גם בהליכים אחרים בין הצדדים. לטענת המשיבים, המבקש מסתיר מבית המשפט פרטים רלבנטיים בעת שהוא מגיש בקשות וחושף אותם מאוחר יותר ובלית ברירה. המשיבים מוסיפים כי במסגרת ההליכים הקודמים ביניהם נדחתה בקשת המבקש לסילוק תביעתם על הסף (ה"פ 1312-09).

בתגובתם מציינים המשיבים את כתובותיהם לאחר שהבהירו כי כתובותיהם הושמטו בטעות.

אשר למשיב 1 נטען כי הגם שהוא תושב חוץ הרי שהוא ובני משפחתו (אמו המנוחה ואחיותיו) בעלי זכויות במקרקעין המצויים במרכז תל-אביב וערכם רב.

עוד נטען כי נגד המשיבה 2 אכן ניתן צו כינוס אך היא לא הוכרזה כפושטת רגל שכן היא הגיעה להסדר במסגרתו שולם סך של 1 מליון ₪ בגין סילוק החוב וביטול ההליכים נגדה.

המשיבים מוסיפים כי בכל הקשור להוצאות בסך של 1,500 ₪ אותם חויבה המנוחה לשלם למבקש, הם סברו כי המבקש זנח דרישת תשלום הוצאות אלה ויראו לשלם אותן. אשר לעזבון – בדעתם להגיש בקשה לצו ירושה.

לענין סיכויי התביעה נטען על ידי המשיבים כי הם ראויים וטובים.

4.לציין כי ביום 30.10.11 הגישו המשיבים הודעה לבית המשפט בה צוין כי המשיבים שילמו למבקש את ההוצאות שנפסקו לזכותו בהליך קודם בין הצדדים וביום 3.10.11 פנו המשיבים לרשם הירושה בבקשה לקבל צו ירושה לעזבון המשיבה 4.

בתשובתו טען המבקש כי אין בתשלום ההוצאות למבקש הרי שאין בתשלום ההוצאות לאחר תקופה כה ארוכה כדי לרפא את הפגם של אי תשלומן במועד, וכי הגשת בקשה לצו ירושה אינה משנה את סטאטוס המשיב 4 ואין הוא אישיות משפטית.

5.לאחר עיון בטענות הצדדים, ראיתי לקבל את הבקשה ולחייב את המשיבים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקש. עם זאת, לא ראיתי לקבוע ערובה בסכום המבוקש ומצאתי לראוי להעמיד את הערובה על סך 50,000 ₪.

בתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כי,

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".