לאור(עציר) נ' סלם

החלטה

המבקש הגיש בקשה לפטור מאגרה בגין ערעור שהגיש על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, ל.הר ציון, בבקשה בטענת "פרעתי" שהגיש במסגרת תיק ההוצל"פ המתנהל כנגדו ע"י המשיב.

1. בבקשה ובתצהיר התומך בבקשה טען המבקש כי הינו אסיר השפוט ל-4 שנות מאסר בפועל ואין בבעלותו כל נכס, כספים או זכויות. לטענת המבקש, אף אין באפשרותו להסתייע במכרים לשם תשלום האגרה, ובאם לא ינתן לו הפטור המבוקש, ינעלו שערי בית המשפט בפניו ויגרם לו נזק בסכום העולה על 4 מליון ₪.

המבקש אף טען כי סיכויי הערעור מצויינים והינו עוסק בשאלות משפטיות בלבד.

בהמשך להחלטתי מיום 2.8.10, המבקש הודיע כי איננו זכאי לקבלת גמלה כלשהי מהמוסד לביטוח לאומי.

2. היועץ המשפטי לממשלה בתגובתו לבקשה טען כי אין למדינת ישראל, מטבע הדברים, מידע בדבר היכולת הכלכלית של המבקש וכי קיימת אפשרות סבירה שבידי המשיב מידע בדבר מצבו הכלכלי של המבקש.

3. המשיב התנגד לבקשה וטען כי בגזר הדין שניתן כנגד המבקש, בגינו הינו שוהה במאסר, נקבע כי סכום הגזלה שגזל המבקש גבוה מאוד וכי המבקש לא השיב למתלוננים שקל מסכום הגזלה. שעה שהמבקש נטל כספים במרמה וללא הסבר לאן נעלמו הכספים, אין מקום לתת לו לבוא בשערי בית המשפט מן הטעם שאין לו מקורות כספיים.

לגופו של ענין, ההחלטה נשוא הערעור מנומקת כהלכה ונכונה משפטית.

4.המבקש בתשובתו טען כי למשיב יש אינטרס לחסוך את ההתמודדות בערעור מול המבקש ולפיכך הוא מתנגד לבקשה. המבקש חזר על כך כי אין ברשותו ממון, וכי הממון שהיה לו שימש למחייתו עת עזב את הארץ. אף בית המשפט קבע בגזר דינו כי הכסף שנותר בידי המבקש היה למעשה שכר טרחתו.

המבקש שב והתייחס לסיכויי הערעור לגופם.

5. יצוין כי במקביל לבקשה זו, הגיש המבקש בקשה לפטור אותו מתשלום הערבון בגין הגשת הערעור.

כב' השופטת הדס עובדיה קבעה בהחלטתה מיום 2.9.10 כי הערבון יעמוד על סך 1,000 ₪ בלבד.

המשיב הגיש בקשת רשות ערעור על אותה החלטה ובהחלטה מיום 25.10.10 קבע כב' בית המשפט המחוזי (מרכז) כי, הגם שסכום העירבון שנקבע הינו קטן, הרי בית המשפט שקל את השיקולים הראויים והחלטתו נמצאת במתחם הסבירות, ומכאן נדחתה הבקשה למתן רשות ערעור.

6. על המבקש פטור מאגרה להראות כי אין ביכולתו לשלמה וכי ההליך בגינו הוגשה הבקשה מגלה עילה. בתשלום האגרה יש משום השתתפות של הפרט בניהול ההליך המשפטי והוא נועד אף כדי לבסס את רצינות ההליך. מאידך, החיוב באגרה לא נועד לאיין את גישת הפרט לערכאות מטעמי חוסר יכולת כלכלית.

בענייננו, המבקש טען בתצהיר כי אין לו כל רכוש, נכסים, כספים או מקורות מימון לשם תשלום האגרה וכי הינו אסיר המרצה עונש מאסר בפועל. טענה זו לכאורה לא נסתרה.

לענין הכספים אותם נטל המבקש סמוך לעזיבתו את הארץ, טוען המבקש כי לא נותר מהם דבר ואלה שימשו למחייתו במהלך השנים בהם חי בחו"ל.

באשר לסיכויי ההליך, לא מצאתי לפרט לענין זה, אלא להפנות לכך שבית המשפט, בבואו לשקול הבקשה לפטור מערבון בגין הגשת הערעור, התייחס אף לשיקול זה וקבע סכום ערבון נמוך יחסית, כאשר, כאמור, החלטה זו אושרה גם על ידי ערכאת הערעור.

יחד עם זאת, יש לשים לב לסכום האגרה ולעובדה כי מדובר בהליך ערעור, כאשר טענות המבקש כבר נשמעו בפני כב' רשמת ההוצל"פ.

7.נוכח האמור לעיל ולאור סכום האגרה (601 ₪), לא מצאתי מקום לפטור את המבקש מתשלום האגרה, בשים לב אף לעובדה שמדובר בהליך ערעור.

לפיכך אני מורה כי האגרה תשולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון עד 10 ימים לפי המועד הקבוע לשמיעת הערעור.