לאור מצברים נ' משרד הבטחון-לשכת היועץ המשפטי ואח'

החלטה

1. לפני בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה.

2. תחילת ההליך בתובענה לצו עשה אכיפת הסכם ומתן צו מניעה קבוע שהוגשה ע"י המבקשת כנגד מס' חברות גרמניות שנמחקו ממנו בהסכמה, וכנגד משרד הביטחון שנותר בשלב זה בהליך כאשר ההליך כלל גם בקשה למתן צו מניעה זמני. מטרת הסעד העיקרי היתה לאפשר לתובעת להמשיך ולייצר מצברים לצוללת מסוג "דולפין" של חיל הים.

3. בתיק לא ניתן צו מניעה זמני, והמבקשת נכנסה לקשיים ומונה לה מפרק זמני שהפך קבוע - עוה"ד אלון קזיוף.

4. מאחר והסעד היחידי שנותר כעת למבקשת הינו כספי הוגשה בקשה זו לתיקון כתב התביעה לצורך קבלת הסעד הכספי והכול לאחר שביהמ"ש הדן בפירוק התיר למבקשת לעשות כן.

5. המשיבה מצידה מתנגדת לבקשה. לטעמה מדובר בתביעה חדשה לגמרי כאשר היא ניצבה למול תביעת סרק עוד קודם לכן, התייצבה לכל הדיונים והכול מבלי שהמבקשת חויבה בהוצאות. המשיבה אף הפנתה להודעת ב"כ המבקשת בדיון מ- 9.12.2009 ולפיה שמע עמדת ביהמ"ש לפיה יש מקום למחוק התובענה ולהגיש ככל הנדרש תביעה נוספת.

6. המבקשת, כך נטען, לא צרפה תצהיר. מעבר לכך מדובר בכתב תביעה חדש לגמרי ושונה מהמקורי ולא בהוספת טענה עובדתית או משפטית על מנת לגבש את השאלות השנויות במחלוקת ולהכריע בהן ביעילות. עוד ציינה כי כחלק מהשיקולים אותם יש לשקול בבקשה לתיקון כתב התביעה נבחנת מידת תום ליבו של המבקש. המבקשת בנסיבות מבקשת להימנע מהגשת תביעה חדשה ובכך מותירה על מכונו הליך סרק משך 3 שנים. מעבר לכך נפגעת טענת ההתיישנות של הנתבעת בכך שהמבקשת מקפיאה את מועד ההתיישנות כאשר הטענות מתייחסות להסכם משנת 2001.

מכאן שקיים שיהוי ניכר במועד הגשת בקשת התיקון-3 שנים לאחר מועד הגשת התביעה המקורי והיות הבקשה לצו מניעה זמני בלתי רלוונטית.

7. בתשובתה טענה המבקשת כי כלל אין מדובר בעילה שונה שכן במקור התבקש ביהמ"ש לאכוף ההסכם שבין הצדדים בשל הפרתו הנטענת ע"י המשיבה. השוני הינו לכן רק בסעד המבוקש שהינו כעת כספי. המבקשת הדגישה כי בשל התנהלות המשיבה נקלעה המבקשת לקשיים ולפיכך לפירוק ובכך הטרוניה הינה כלפי המשיבה ולא המבקשת.

המבקשת הזכירה כי מדובר בצורך למצוא סכומי כסף ניכרים לתשלום האגרה, ואף ציינה כי הפרת ההסכם ע"י המשיבה מאוחרת למועד כריתת ההסכם ואין חשש לפגיעה בזכויות המשיבה בשל טענת התיישנות. בכל מקרה משהאחראית להפרת ההסכם הינה המשיבה אין מקום לחייב המבקשת בהוצאות בקשת התיקון.

8. אין חולק, כי הבקשה מוגשת באיחור לא מבוטל ולאחר שכבר התקיים דיון ב-12/09 בו רוח הדברים ביחס לקשיים העומדים לה למבקשת בתובענה המקורית היתה כבר נהירה לה. יחד עם זאת עסקינן בחברה הנמצאת בפירוק ובפיקוח בימ"ש וסביר לכן שתתנהל באופן מסורבל יותר מהמצופה מחברה שאינה במצבה במיוחד לאור חוסר מקורות כספיים להגשת תביעה בסדר גודל שכזה.

מעבר לכך, לא סברתי כי המשיבה תינזק בשל תיקון התביעה באופן שאינו ניתן לפיצוי כספי ותוך שיתבררו השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת. הטענה כי מדובר בתביעה חדשה לגמרי אינה מדויקת באשר התביעה המקורית התייחסה להפרת הסכם נטענת ע"י המשיבה ומכאן שבפועל השוני הינו בסעד המבוקש ולא בטענות הנטענות. בכך אין כדי לפגוע במשיבה ובטענת התיישנות אפשרית מבחינתה, ולכן הנני מתיר התיקון.

9. הבקשה מתקבלת. המבקשת תשלם האגרה המתבקשת לשיעור סכום התביעה לפי התקנות וזאת בתוך 14 ימים. כתב הגנה מתוקן יוגש התוך 30 ימים מהיום. מאחר ובפועל התנהלה המבקשת באיטיות עם כל ההבנה לקשייה האובייקטיביים, וכאשר קם הצורך לתקן כתבי טענות מצד המשיבה, תישא המבקשת בהוצאות הבקשה בסך 15,000 ₪.

יתר ההשלמות שעל הצדדים לבצע יבוצע כפי החלטת ביהמ"ש מתאריך 22.3.2011.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"א, 01 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: