לאומי נ' שטרוזנברג

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 20/2/12 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו הצמיתה של המשיב היא בשיעור 18.75% מיום 20/7/11 ("ההחלטה").

2.טענת הערעור היא שהוועדה טעתה משהחליטה להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956) ("התקנות"), ללא כל נימוק והסבר ובניגוד להמלצת ועדת הרשות לעניין תקנה 15.

3.לטענת המשיב, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה. נטען כי הסמכות להפעיל את תקנה 15 מסורה באופן בלעדי לוועדה הרפואית; חוות דעת ועדת הרשות היא בגדר המלצה בלבד, וככל שהוועדה מחליטה שלא לקבל את המלצת ועדת הרשות, עליה לנמק החלטתה.

להלן עובדות המקרה:

4.א.המשיב יליד שנת 1954, נפגע בתאונת עבודה ביום 8/7/1998.

ב.הפגיעה שהוכרה היא קרע במניסקוס הפנימי ורצועה צולבת קדמית בברך ימין.

ג.ועדה רפואית לעררים מיום 21/9/1999 קבעה למשיב נכות צמיתה בשיעור 12.5% בתחולה מיום 1/4/1999.

ד.ועדה רפואית מיום 5/10/11 קבעה שחלה החמרה במצבו של המשיב וקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 30% בתחולה מיום 26/5/11, לפי פריט ליקוי 35(1)(ד) לתקנות.

ה.הוועדה ביקשה להתייעץ עם ועדת רשות לעניין הפעלת תקנה 15 לתקנות.

ו.המלצת ועדת הרשות, אשר התכנסה ביום 28/11/11, הייתה שאין מקום להפעלת תקנה 15.

ז.ביום 25/12/11, לאחר שעיינה בדו"ח ועדת הרשות, קבעה הוועדה למשיב נכות צמיתה בשיעור 30%, כמפורט לעיל.

ח.המערער הגיש ביום 10/1/12 ערר על שיעור הנכות שנקבעה למשיב.

ט.ביום 20/2/12 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים נשוא ערעור זה. הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירוכירורגיה ומומחה לטוכסיקולוגיה הקשיבה לתלונות המשיב ולדברי בא כוחו שהתלווה אליו, ערכה לו בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה בפרוטוקול. הוועדה קיבלה את ערר המערער, קבעה למשיב נכות צמיתה בשיעור 15% לפי פריט ליקוי (ביניים) 35(1)(ב)-(ג). בנוסף, ציינה הוועדה כי עיינה בדו"ח ועדת הרשות מיום 28/11/11 ומפעילה תקנה 15 ב- 1/4. לפיכך, נקבעה, כאמור, נכותו הצמיתה של המשיב בשיעור 18.75% מיום 20/7/11.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל. עיון בדו"ח ועדת הרשות מעלה כי ועדת הרשות נימקה מדוע לדעתה אין מקום להפעלת תקנה 15.

ועדת הרשות קבעה בפרוטוקול הדיון מיום 28/11/11:

"התובע עובד במפעל טבעול מ- 94, כאיש אחזקה ומתכנן פרויקטים.

גם לאחר ההחמרה במצבו, ממשיך בעבודתו ללא שינוי באופי עבודתו וחישוב ירידה [ב]הכנסות העלה שקיימת עלייה בשכרו בשיעור של 23%".

יחד עם זאת, הוועדה החליטה להפעיל תקנה 15 ברבע. צודק המשיב בטיעונו כי הפעלת תקנה 15 הינה בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה הרפואית, אלא שככל שהיא מחליטה לסטות מהמלצת ועדת הרשות, עליה לנמק זאת. נדרשת הנמקה ברורה המאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה של הוועדה. במקרה דנן, לא שוכנעתי כי הוועדה ערכה כל דיון שהוא בעניין הפעלת תקנה 15. הוועדה ציינה כי עיינה בדו"ח ועדת רשות, אולם החלטתה נעדרת כל הנמקה מדוע ביכרה שלא לאמץ את המלצת ועדת הרשות או מדוע החליטה להפעיל את תקנה 15 בעניינו של המשיב. יתר כל כן, הוועדה עיינה בדו"ח ועדת הרשות שייעצה לוועדה הרפואית מדרג ראשון ולא ביקשה לכנס ועדת רשות חדשה. משכך, הרי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ויש להורות על השבת עניינו של המשיב לוועדה.