לאומי נ' חלבי

פסק דין

1.זהו ערעור המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום (להלן - הוועדה).

2.הועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-דין בבל 40462-07-13 מיום 11.11.13 (להלן – פסק הדין), שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול קביעת דרגת נכות זמנית במסגרת תביעתו של המערער להחמרת מצבו, וזאת החל מיום 7.3.13 בעקבות ניתוח ארתוסקופיה שעבר המערער באותו מועד, ובהתייחס למכתבו של ד"ר פאלח מאזן מיום 11.6.12 ולתעודות אי הכושר לתקופה 7.3.12 עד 10.5.12.

3.לאחר מתן פסק-הדין התכנסה הוועדה וקבעה למערער 100% נכות זמנית לתקופה 7.3.12 ועד 10.5.13.

4.לטענת המוסד, קביעת הוועדה באשר למועדי הנכות הזמנית מנוגדת להוראות תקנה 37א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות נכות מעבודה), וזאת בהתחשב בכך כי התביעה להחמרה הוגשה ביום 18.11.12, ובהתחשב בהוראות התקנה לפיה לא תיקבע דרגת נכות בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה לפי תקנה 36 לתקנות נכות מעבודה.

עוד נטען בערעור כי ממילא תעודות אי הכושר כמו גם מכתבו של ד"ר מאזן אליו הפנה פסק-הדין – מתייחסות לתקופה הקודמת למועד הגשת הבקשה להחמרה.

5.המשיב מתנגד לערעור ומבקש להותיר את החלטת הוועדה על כנה.

6.אין מחלוקת כי הבקשה לקביעת נכות לפי תקנה 36 הוגשה בחודש 11/12. לפיכך – לא יכולה להיות מחלוקת כי בכל הנוגע לתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה – החלטת הוועדה נוגדת את הוראות תקנה 37א' לתקנות אלה, וראוי שהוועדה תיתן דעתה לעניין זה.

7.לפיכך - יש לקבל את הערעור.

עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתשקול קביעתה באשר לתקופת אי הכושר, בהתחשב במועד הגשת הבקשה להחמרת מצב, ובהתחשב בהוראות תקנה 37א לתקנות הנכות מעבודה.

8.אין צו להוצאות.

9.הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה

ניתן היום, י' אדר ב תשע"ד, (12 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: