לא תעונק לעותרת אשרת שהיה בישראל מכוח הטיפול במעמד הורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי

הרקע העובדתי והמחלוקת בתמצית:

בפני עתירה המופנית כנגד המשיב בה מבוקש כי בית המשפט יורה  שלא להרחיק את העותרת מישראל ולהעניק לה אשרת שהיה בישראל מכוח הנוהל לטיפול במתן מעמד להורה קשיש  ובודד של אזרח ישראלי (להלן: " נוהל הורה קשיש"). ביחד עם העתירה הוגשה גם בקשה לסעד ביניים (בש"א 2926/07) בה מבוקש שלא להרחיק את העותרת השוהה בישראל וזאת עד לדיון ומתן אשרה לעותרת לשהות בישראל בהתאם לנוהל הנ"ל.

העותרת, אזרחית רוסיה ילידת 1947 וגרושה מזה כ- 18 שנים. לעותרת בת יחידה אזרחית ישראל מזה כעשר שנים. בן שהיה לעותרת נפטר בשנת 1979. בעתירתה מספרת העותרת כי נהגה להגיע לישראל מידי פעם כדי לבקר את ביתה וחתנה ובתום תקופת הביקורים שבה לרוסיה. בסעיף 11 לעתירתה מציינת היא כי משנת 2000 נשארה בישראל לאחר שביתה נזקקה לטיפולי פוריות קשים והיא נשארה לידה כדי לתמוך ולעזור. בשנת 2005 נולדו לבת ולחתנה שלושה ילדים. לאחר הלידה היא נשארה כדי לסייע לבת בגידול הילדים, זאת מאחר והחתן עובד בשתי משרות כדי לפרנס את המשפחה. בנוסף מסיעת היא בטיפול באביו הקשיש של חתנה. כעת מבקשת היא כי תוכר כהורה קשיש של אזרחית ישראל ויותר לה להמשיך ולשהות בישראל כחוק.

לטענת העותרת אין לה עוד מקום מגורים או משפחה בחו"ל. הרחקתה מישראל תפגע בה ובמשפחתה שבישראל, הזקוקה לה. בנסיבות אלו עותרת היא להימנע מהרחקתה ולהעניק לה אשרת שהיה כחוק בישראל. עוד יצוין כי הבקשה להכרה בה מכוח נוהל הורה קשיש הוגשה זמן קצר לאחר שמלאו לעותרת 60 והיא נכנסת תחת כנפיו של הנוהל הנ"ל.

עמדת משרד הפנים היא כי על העותרת, השוהה בישראל שלא כחוק, לצאת את ישראל. לאחר מכן תוגש הבקשה למתן אשרת שהיה מכוח אותו נוהל הורה קשיש  והבקשה תיבחן באמות המידה המקובלות. יצוין להשלמת התמונה כי עד היום לא הוצא צו הרחקה לעותרת אלא שהיא נדרשה לצאת את הארץ. עוד יובהר כי בקשתה לקבלת מעמד מכוח נוהל הורה קשיש טרם נדונה.  

דיון והכרעה:

דין העתירה להידחות הן מטעמים דיוניים והן לגופו של עניין.

בסעיף 10 לעתירה מציינת העותרת כי בעבר נהגה להגיע לישראל לביקורים וכי עם תום ביקוריה שבה לרוסיה. בהמשך, בסעיף 11 לעתירה מציינת היא כי לצורך סיוע לביתה נשארה בארץ משנת 2000 ועד היום. בנספח ע/4 לעתירה, שהוא מכתב הפניה למשרד הפנים מתארת העותרת את ביקוריה בישראל ומציינת כי " מעולם לא נוצר מצב של ישיבה בישראל בניגוד לחוק". אלא שתיאור עובדתי זה שבמכתב ע/4 אינו אמת ולא בכדי, ככל הנראה, לא נאמר הדבר בעתירה הנתמכת בתצהיר. העותרת ניסתה ליצור מצג בנוסח סעיפים 10-11 כאילו כל צורות שהייתה בישראל היו כחוק. העותרת נכנסה בעבר לישראל באשרת תייר לחצי שנה ועזבה את ישראל לאחר פקיעת האשרה. בשנת 1999 נכנסה לישראל שוב באשרת תייר שפקעה בפברואר 2000. מאז היא שוהה בישראל שלא כחוק. עובדה זו לא פורטה בעתירה וכאמור במכתב הפניה למשרד הפנים אף נטענה טענה הפוכה, כאילו שהייתה בישראל כל אותן שנים היא שהיה כחוק.

אי גילוי הפרטים המלאים מהווה חוסר ניקיון כפיים ודי בו כדי שהעתירה תידחה על הסף, ולו מטעם זה. ראה:

בג"צ 3917/03 ג'האד צבחי מחמד עטאאללה נ' מדינת ישראל - משרד הפנים ,

(2007);

בג"צ 9775/06 ראיסה דמישב נ' משרד הפנים ,  (2007);

בג"ץ 1156/03 נאדיה אלסעדי נ' שר הפנים ,  (2003);

בג"ץ 4409/98 ד.ש. שמנים וכימיקלים בע"מ נ' מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה והממונה לפי חוק החומרים המסוכנים ,  (1998);

בג"צ 3731/95 שמואל סעדיה, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין ,  (1995);

בג"צ 413/85 חץ אלקטרוניקה נ' שר התקשורת , פ"ד מא (3) 235.

מעבר לכך, העובדה שבפועל פועלת העותרת שלא כחוק לאורך שנים כאשר היא שוהה בישראל ללא אשרה (לא נטען כי פנתה וביקשה אשרה), היא לכשעצמה מהווה התנהגות של חוסר ניקיון כפיים המהווה עילה לדחיית העתירה על הסף. קביעת עובדות בדרך של התנהגות שלא כחוק שוללת את הזכות לקבלת סעד שעניינו סעד מן הצדק. עותר העושה דין לעצמו ומבצע עבירה בפעילותו באותו עניין בו הוא עותר אינו זכאי לסעד מן הצדק במסגרת של עתירה מנהלית. ראה:

בג"צ 2658/06 עלי הזימה נ' סלימאן משלב ואח' , (2006);

בג"צ 7489/06 אריאל גרונר נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ,  (2006);